לפני שנתיים. 30 ביולי 2021 בשעה 12:49
האדם לא מושלם וטוב מאוד שהוא לא יכול להיות מושלם
כי השלמות עשויה להתגלם רק במשהו מלאכותי
שאינו בר שינוי מכוח רצון ומחשבה
זוהי נקודת המחשבה שעלתה לי למקרא שירו 'העצמים'
של זביגנייב הרברט שלהלן:
העצמים הדוממים הם תמיד בלא דופי, ולמרבה הצער אי אפשר להטיח כנגדם דבר. לא עלה בידי לראות כיסא שמדלג מרגל לרגל או מיטה שמזקפת כמו אלון. גם השולחנות, אפילו כשהם עייפים לא יעזו לכרוע ברך. אני חושד כי העצמים נוהגים כך מטעמים חינוכיים, כדי להזכיר לנו בלי הרף את חוסר יציבותינו
(מתוך: זביגניב הרברט - שירים בתרגומו של דוד וינפלד הוצאת כרמל.
עמ' 71)
