סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

טעימות בהנף מקלדת

מילים והגיגים, על הא ועל דא
לפני שנתיים. 27 באוגוסט 2021 בשעה 12:23

בכל דבר הנסיון הוא זה שבאמצעותו רוכשים את המיומנות
והנסיון משתכלל עם הזמן ועם השנים. ככה,זה בכל התחומים ובכל הדברים ורק לגבי המוות  לא ניתן לרכוש מיומנות בהתנסות חוזרת ונשנית. ומבחינה זו כל בני האדם שווים בהיותינו מתלמדים
וכפי שמנסח זאת מישל מונטיין כדלהלן:

יכול אדם לחשל את עצמו מתוך הרגל ונסיון
נגד כאבים,בושה,עוני, וכיוצא באלה תלאות, אך במוות
אין הוא יכול להתנסות אלא פעם אחת: בבואנו למות, כולנו מתלמדים.
(מישל דה מונטיין, -המסות- ספר שני חלק א, הוצאת שוקן,מתרגמת אביבה ברק עמ' 48).

ילדה צמאה לדאדי​(נשלטת) - הרשה לי לחלוק עליך ועל מישל ידידנו המלומד.
הפחד מהמוות הוא אחד הפחדים הכי ראשוניים והכי משתכללים שמושרשים בנו.
הרי מה זה משחק הקו-קו לתינוקות? ולמה הם בוכים כשאנו מסתירים את פנינו?
כי הם מבינים את כל עומק ההיעלמות המוחלטת=המוות.
וכך, במהלך כל חיינו אנחנו חשים אותו, וכך צוברים את ניסינונינו בהתמודדות איתו.
אבל רק מבחן זמן האמת קובע)
שבת שלום וסופ״ש נעים!
לפני שנתיים
בודק - זה נכון הפחד מהמוות הוא תמיד מלווה אותנו
וכל העולם שלנו הוא יצר הקיום שבו אנו מתגברים על כל אותם פחדים
ומבחינה זו דברייך נכונים שאנו צוברים נסיון
אולם זה נסיון תיאורטי
אם אני מבין נכון מישל מונטיין מתייחס למוות עצמו כלומר אדם לא יכול למות פעמיים
מכל מקום תודה לך על הארתך
שבת מבורכת לך וסוף שבוע נעים ונפלא
לפני שנתיים
מערבולת רגשות - אני דוחה את הקץ
ומתה מפחד מהמוות
לפני שנתיים
בודק - אנו תמיד בדחייה של הקץ
שמשבש את כל השלווה
לפני שנתיים
מערבולת רגשות - הזמן הולך ואוזל מחיי
לפני שנתיים
בודק - לכן צר צריך לקטוף את הזמן ולהינות
מהקיים
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י