הסברים שונים אנו נותנים למעשים והחלטות שונות. והשאלה האם לרצון יש מקום להנמקה? אפשר לומר כי הרצון מופיע וזורח ללא הנמקה והסברה וההנמקות השונות שאנו מסבירים בהם את המעשים והפעולות מטרתם לעדן ולתת צידוק ואמתלא לרצון. כמו מעטפת צלופן יפה לקישוט והידור.בהקשר זה הביטוי אין דבר עומד בפני הרצון הינו בעל משמעות רבה. בדרך כלל עושים בו שימוש כאשר מבקשים לנטרל טענה של חוסר יכולת.יחד עם זאת, יש מקום להרהר האם הרצון עומד בפני עצמו, או שמא יש דברים העשויים להשפיע על הרצון? לשון אחרת:האם מידע מסויים שמגיע לאדם עשוי לחולל שינוי ברצון שהיה לו זה מכבר? וכאן יש מקום להביא את ההיבטים של סוגיה זו כפי שנידונו בדיאלוג מעניין שהתנהל בין ד"ר טוני לביא לבין פרופסור ישעיהו לייבוביץ ז"ל. (הדברים מובאים בספר מה שלמעלה ומטה) לייבוביץ טען בדבקות, כי על הרצון אין שום השפעה וכנגדו טען טוני לביא שאכן קיימת אפשרות להשפיע על הרצון. על מנת לאשש את טענתו, נקט טוני לביא בדוגמה הבאה: אדם רואה בצד הדרך עני קבצן פושט את ידו, ומתעורר בו הרצון לגשת ולתת לו צדקה. תוך שהוא סוטה ממסלולו כדי לגשת לקבצן, הוא פוגש חבר המיידע אותו ולוחש לו: הקבצן הנ"ל אינו עני ואינו חסר פרוטה, אלא מתחזה גדול הוא. על בסיס המידע הזה,הוא מחליט להימנע מלתת לקבצן צדקה. דוגמה זו ממחישה, שמידע מסויים עשוי להשפיע על הרצון. לייבוביץ דחה טענה זו , והמשיך לדבוק בעמדתו לפיה,כי שום דבר לא משפיע על הרצון. ובעניין הדוגמה הזו הוא השיב: כי מלכתחילה, הרצון של האדם היה לתת לקבצן שהוא עני באמת ולא למתחזה. אם כן המידע לא השפיע על שינוי הרצון אלא אדרבא נתן לו את הביטוי שהיה קיים מכבר.
לפני 15 שנים. 24 ביולי 2009 בשעה 15:54
