ספרו של זורז סימנון מכתב לשופט, מעורר מחשבות והרהורים אודות סוג של
אהבה המוכתבת ע"י יצר רכושני שמכחו נדחף גיבור הסיפור לרצוח את אהובתו.
למרבה הפרדוקס, הרצח נעשה על מנת להנציח ולשמר את האהבה בעוצמתה
לעד ולעולמי עולמים. הסיפור מתחיל מהסוף להתחלה, מהמכתב ששולח הרוצח
לשופט, לאחר שכבר נגזר דינו. הרוצח סוקר בפירוט את עולמו והרשמים שקלט
בחיים. בין היתר מגיע השלב בו הרוצח מתאר את המניע לרצח אהובתו. לפי
המסופר הרוצח שהיה נשוי התאהב בבחורה, שאותה אהב אהבה עזה עד כלות.
טיבה של אהבתו באה לביטוי בכך, שתמיד הוא חשש מפני אפשרות שביום מן
הימים אולי אהובתו לא תאהב אותו. ובתוך כך הוא מצא את עצמו מחפש דרך
כדי לזכור אותה לעולמים כאהובתו. הדרך היחידה שעלה במחו הקודח
היתה פשוט לרצוח אותה. וכך באמת פעל ועשה.בכך הוא הנציח את דמותה
בבואת זיכרונו כאהובה לעד ולעולמים גם אם ירקב בבית האסורים. זהו ביטוי
לסוג של אהבה רכושנית, הרוויה וספוגה בטירוף החוצה את גבולות השכל האנושי.
לפני 15 שנים. 3 באוגוסט 2009 בשעה 19:38
