לפני 15 שנים. 7 בספטמבר 2009 בשעה 11:41
תחושות
פורצות כמעיין
זורמות כנהר
שוצפות כגלי ים
שיפעת רגשות
ומפלי תחושות
כשאון גלים
מתנפצים בסלעי לב
מילים למכביר
בתוככי לב נערמות
במרתפי נפש נאגרות
אך שפתיים
כאבני שפה
גודרות מפני סחף
כמו
הסכם גבולות
בין רחשי לב
למוצא שפתיים