לפני 12 שנים. 1 ביוני 2012 בשעה 13:28
יהיה טוב אמר מי שאמר
אך לא השאיר תאריך מתי יהיה טוב והותיר את הציפיה לטוב
כצ'ק דחוי ללא הגבלה.
מסתבר שאת הטוב צריך לחצוב מתוך הלב
ומתוך הנפש כי הטוב לא גדל בעצים
ולא יורד מהשמיים. ובמצבי החיים השונים
המפתיעים ומפגישים את האדם
לנוכח מציאות מרה וקודרת
טוב להיזכר ולהרהר בשירו של ביאליק
לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,
אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,
כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו
וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.
נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,
נִיצוֹץ קָטָן – אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,
לֹא שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ, לֹא גְנַבְתִּיו –
כִּי מִמֶּנִּי וּבִי הוּא.
וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת
כִּי יִתְפּוֹצֵץ לְבָבִי, צוּר-עֻזִּי,
זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי,
וּמֵעֵינִי – לַחֲרוּזִי.