לפני 12 שנים. 7 ביולי 2012 בשעה 20:32
פסיעותיה נקשו
בזו אחר זו
ונשימתה
הקצובה
נמהלה בקול
עקביה הקצובים
חיטוביה נראו
בכל אבר
ומבטים נשלחו אליה
מכל עבר
היא דקדקה
בפסיעותיה
השפילה עיניה
לשני שדיה
השופעים
ולגמה בהנאה
את המבטים
היא פסעה בין השבילים
ונעלמה מעין רואים
אך יפעת הודה
המשיך להלום
בלבבות
הדברים היפים
לא מפיגים
טעמם וריחם
גם כשאינם