לפני 12 שנים. יום שני, 21 באפריל 2014 בשעה 19:01
נוסע להשיג את מה שצריך
בכדי שיהיה לך שקט ורוגע
בלב ובנפש
אך כעת הכל נסוג לאחור
ורק השעון נוקש בפעמון הזמן
מזכיר נשכחות
של המבט והחיוך
של ניחוח הקטורת
וקול בירבור המיים...
חיוך קטן עולה ברגע זה
אך מיד הוא חומק
ובמקומו עולה טעם מר
על רגעים שלא ישובו
על ימים ולילות
שלא יחזרו עוד
ימים ולילות
שעלו והתנדפו כעשן