ניגודים בתפיסות עולם ואורחות חיים עשויים לפעמים להוות מקור מעניין לרקמת אהבה מיוחדת
ביטוי מעניין לכך יכולים למצא בספרו של חיים באר אל מקום שהרוח הולך שם. במרכז הסיפור עומדת
דמותו של אדמו"ר גדול היוצא למסע לטיבטים בעקבות חלום. המסע לובש אופי מיסטי לחלוטין וכולו מותנע
מתוך העולם המיסטי הזה. במהלך המסע האדמו"ר מתוודע אל בחורה החוקרת את התחומים שכלפיה מכוון מסעו,
ומתוך כך נרקמת אהבה חשאית בינהם על אף ולמרות הניגוד הבולט בתפיסת עולמם ובאורחות חייהם.
המעניין שדווקא החוקרת שהיתה נטולת זיקה לעניינים מיסטיים ודתיים, היא זו שהיטיבה לעמוד על המישור
הפסיכולוגי שבעבורו האדמו"ר יצא למסעו, בסופו של עניין הסתבר גם שהצדק היה עימה. דומני שכאן אנו עדים
להבדלי גישה בין נימוקים מיסטיים לבין נימוקים פסיכולגיים. שאולי אין הם נהנים מאותה הילת מיסתורין וחרדת קודש
אך הם בסופו של עניין חושפים את האמת שנעלמת מבעל העניין עצמו.אולם כאמור דווקא הההבדלים בין תפיסות העולם
ואף הנימוקים וההסברים למהותם ופישרם של הדברים לא פגם בטוהר האהבה שנרקמה לה בין השיטין