לפני 20 שנים. יום שישי, 4 באוגוסט 2006 בשעה 14:00
קראתי לה בשם חיבה ילדונת, אך היא אמרה תקרא לי כלבונת
חשבתי שזו מתיחה, אולי בקריאה זו אביא לה רתיחה
אך עד מהרה הסתבר כי באה לה מין רגיעה.
מהוסס מעט אמרתי כלבונת, והיא בתחושת אושר
השיבה כן אדוני, ועורי הכהה נעשה אדמוני
נבוך לרגע מהמשימה , ובתוכי כמעט נעתקה הנשימה.
האמת שאיני מכיר זאת, אמרתי כמנסה להסביר
וכמנסה להתנצל, אך היא אמרה אין צורך להתנצל כך צריך
להתמסר, וקולה הרך באוזני מנסר, ופעימה מליבי מחסר
לחשתי לה, תראי, הגעתי הלום, אך עדין אינני דום
אולי נמתין עד שיאור היום והרעם היכה בי כבחלום