לפני 9 שנים. 23 בספטמבר 2015 בשעה 21:51
המשמעות שאנו מייחסים לדברים מראה לנו את המציאות באספקלריה של עצמינו.
השאלה האם ניתנת אפשרות להפשיט את המציאות מהפרשנות ולהביט בה בהוויתה כפי שהיא.
אם כי גם זו במחינה מסויימת צורה של פרשנות. ביטוי לכך עולה משירו של פרנדדו פסואה המופיע להלן:
מי שהקשיב לשירי אמר לי: מה חדש בזה?
הכל יודעים כי פרח הוא פרח ועץ הוא עץ.
אך השבתי: לא הכל, אף אחד.
כי הכל אוהבים את הפרחים מפני שהם יפים,
ואני שונה
והכל אוהבים את העצים מפני שהם ירוקים ומוצלים,
אך אני לא.
אני אוהב את הפרחים
כיוון שהם פרחים, ישרות.
אני אוהב את העצים
כיון שהם עצים, בלי מחשבתי.
(פרננדו פסואה מהחלון הגבוה,ע"מ 124)