לפני 17 שנים. 6 באוקטובר 2006 בשעה 9:08
איזה תזמון, שתי הודעות תכופות על הנימה הרצינית
שבכתיבה,ומהירהור בעניין נראה, כי טוב להיות רציני באי רצינות
ולשלוח מילים לחלל הבלוג כיד הטובה על תנופת המקלדת.
סוף דבר: צריך לקחת ברצינות את העניין של אי הרצינות
