לפני 18 שנים. 9 באוקטובר 2006 בשעה 18:10
החדר מתמלא במטח של רוק כבד
ואוו כמה שזה מחשמל.
סולו אדיר של גיטריסט כביר
ממש מטריף חושים, מרומם את הנפש לגבהים
הגוף מתחיל לנוע, כמו רכב המוקפץ בהתנעה מהירה
נפעם מכל פריטה, נגנב מהקולות הרמים של
השירה הבוקעת לה ומרקיעה לשחקים
גם קול התופים, ניתכים בחוזקה, הולמים בקצב מטורף
וכך בתוך כל ההרמוניה הזו, מוצא איזה מין מרגוע
בתוך הצעקות הללו כבמטה קסם בא השקט
וככלות הכל אפשר להחליף דיסק ולשים משהו שקט
כמו מי נחל המפכים להם בנחת.