לפני 17 שנים. 17 באוקטובר 2006 בשעה 7:10
אתמול קבלתי הודעה כי פרופסור רביצקי( דמות שאני מאוד מעריך)
נפצע קשה בתאונה. לרגע קט הייתי בהלם וגל של מחשבות
והרהורים היכו בי ולא נתנו לי מנוח, לפי הנראה כי גם אם ישרוד בחיים,
מכל מקום לחזור לאיתנו במובן המלא של המילה, כלומר
לאותו היקף פעילות ועומק מחשבה כבר אינו באפשר
וכאן מצאתי עצמי מתאבל כבר מעתה על אובדן החכמה ושפע
התנובה המחקרית היחודית של האדם היקר הזה.
לפתע הכל נראה, בלתי צפוי ובלתי בטוח,
אדם יוצא מביתו אינו יודע אם חוזר או מחזירים אותו
אדם ממלא את חלל ליבו בחכמה ותבונה, ואינו יודע
אם לבסוף יוציאה לפועל, או שמא תיעלם לה בתהות
הנשייה של האסונות והפגעים הלא צפויים.
