טעימות בהנף מקלדת

ראיתי אותך עצובה וכאובה
בתוך עולמך סגורה ושבורה
מודאגת מוטרדת,
נועלת את דלתות התקווה
מגיפה את אשנבי השמחה
ואני מהמרחק באתי לנחמך
לעשות ככל האפשר להשקיט
את המיית ליבך הדואב
רציתי שתחייכי, ומר ליבך תשככי
ואת קושי היגון תרככי
ואף הטעמתי ואמרתי, כי החיוך הוא סם
שיכוך, וכחומר ריכוך, לכל מה שמר בנפש
יחד עם זאת, ידוע ידעתי
כי המילים כחם יפה להמתיק רגע מר
אך נשחקות הן במכונת הזמן.
כי שוב ושוב היגון עולה וצף,
והלב במר נעטף
ולא נותר אלא לצפות, שמכונת הזמן
תשחק את היגון המר ותביא מרפא
וארוכה לכל כאב ותוגה.
ועד אז אעטוף אותך בחיבוק
ויהי חקי מקלט ראשך
ואוזני תהיה קשובה לקול אנחתך
וידי תמחה את דמעתך
עד אשר עננת היגון תפרח
ואור של אושר יזרח[