טעימות בהנף מקלדת

הבקר הפציע, ומים לקפה מרתיח
בין לבין מהרהר על סדר היום
לפניי בקר עם שלל סידורים, יש לרוץ לכאן ולכאן,
הרהורים אלו יוצרים מצב של
שתיית קפה בהולה
לגימות הדומות לגמיעה
הרגליים ממהרות לרוץ,
אין זמן גם להתעבכ ולומר שלום ידידותי מכובד
אלא הכל עומד בקצרה ובחיפזון
אומר שלום קצר וחטוף, לפעמים מסתפק רק בהנפת יד
אין זמן, השעון מתקתק, והלב מנתר ,
וכך מגיע בנשיפות המודיעות לכולם, כי הכל נעשה בחופזה
ועכשיו ככלות הכל מה שנותר זה לקחת מספר ולהמתין
בתור. הלחץ של התנועה המהירה עבר הלך לו
ועתה תופס את מקומו סוג אחר של לחץ. משהו שקט וחרישי
יותר אך מנקר ומרגיז יותר, זהו לחץ של ההמתנה הארוכה.
בסיכומו של בקר, נדמה לי כי הכל כמו מלחציים
מכאן ומכאן נאחזים בלחץ אם מחמת הבהילות ואם מחמת ההמתנה.
ואם כן צדק החכם שאמר " פרי המהירות חרטה"
אולי מוטב לגייס את הסבלנות, חמש דקות יותר חמש דקות יותר
העיקר, שהכל יהיה ברגיעה בשובה ונחת.
אבל משום מה זה מין כרוניקה של לחץ ידועה מראש