טעימות בהנף מקלדת

הקופסה הזו הנקראת בשם מחשב
מצליחה למקד את תשומת הלב
באופן כזה שבו תחושת הזמן
נמוגה ונעלמת במהירות הבזק.
במחשבה הראשונית יש כוונה להיכנס לזמן מועט ביותר
רק להציץ במסרים, או סתם כך להעיף מבט חטוף,
אך זה נמשך ונמשך עד שלפתע מסתבר שגם את הסנדביץ
אוכלים, בין הקשת מקלדת אחת להקשת מקלדת שניה.
עוד הקשה קטנה במקלדת, ולגימה קטנה מכוס קפה נלגמת.
ובין כך ובין כך , היום נגמר, והלילה הולך ונקמל
והעיניים ליאות ועייפות, וקצות האצבעות, כמו אומרות די
עייפו מלהקיש, נלאו מלהמשיך, וכך ביום שאחרי
שבים אל אל אותו מסלול וירטואלי שנעשה תמיד אקטואלי.