טעימות בהנף מקלדת

בסיטואציות שונות של החיים מתגלים לפתע
הבנות המאירות דברים שלא היו כמושכל ראשון קודם לכך
כך קרה לי לפני שעה קלה בדרכי הביתה, עם ידידה
שנסעתי איתה כטרמפיסט.
תוך גילגול שיחה על הא ועל דא, פנתה אליי
וביקשה לשתף אותי בדברים אישיים שעוברים עליה
ונימקה זאת בפתגם השגור: טוב שכן קרוב מאח רחוק
יכולתי להבין מכך כי אין לה במשפחה עם מי לגול את הבעיה
אך בתוך כדי כך מצאתי עצמי מהרהר במובן של הפתגם הזה
והבנה חדשה עלתה לי.
כל הזמן הבנתי את הפתגם הזה כמתייחס לקרבה גיאוגרפית
הקיימת בין השכן לבין האדם בעוד האח או קרוב המשפחה גר הרחק
ממקום מגוריו .
אך לעת עתה צצה בתוכי הבנה מחודשת לפיה הקירבה
כאן אינה קרבה גיאוגרפית, אלא קירבה רגשית ונכונות לעזור
ולסייע ולהיות קשוב להמיית ליבו של הזולת.
ובתוך כדי כך גם המובן של שכן קיבל מימד של לאוו דווקא
שכן ממש אלא כל אדם באשר הוא.