לפני 18 שנים. 1 בנובמבר 2006 בשעה 14:25
שעה של קורת רוח מרובה
בפגישה נעימה
ובתוך מהלך הדברים פתאום משהו פנימי
מתוך הלב נפתח , כמו איזה חוט
נשזר ונמשך , המסר מקבל איזה מובן
פנימי מעשי, מותיר ציפיה
לאותה שעה יעודה, להפתעה הקסומה
בתישלובת בין החומר לרוח, בין הגוף
לנפש, בין הרכות לפראות