טעימות בהנף מקלדת

להיות מנוי לעיתון בהתחלה זה מעניק איזו תחושה יפה
של נכונות עידכון מהירה וטובה
המזומנת עד לבית
אפילו יש טעם מעניין להתעורר כאשר
בשלבי הנמנום המלווה את היקיצה בבקר
מונחת הידיעה כי הנה העיתון מוכן ומזומן
כמו עומד לרשותך
לגימות הקפה נעשות עם שוטטות עיניים
במדורים ובידיעות.
במידה מסויימת זה מסיר את
התאוצה להשיג את העיתון
ובפרט בשבתות ובחגים.
בצד זה במשך הזמן וההתלהבות לקרא לא הולכת וגדלה
אלא הולכת ופוחתת, ויש ימים בהם בקושי מביטים וקוראים בעיתון
וזאת לא מחמת כך שחפץ לקרא אלא כדי לא להרגיש
שצרור המדורים מושלכים לאשפה , ללא הפקת תועלת
מנוי וגמור עימי להפסיק את המנוי
מסתבר כי נציגי השירות כבר, בוודאי יודעים שזו עיקר הבעיה
ולכן הדרך לשכנע היא שגם אם לא תקרא כל יום,
המחיר שמוצע לך הרי שאפילו אם רק תעלעל בעיתון ביום שבת
הרי שכבר לא יצאת מופסד, ולא זו אף זו, גם אם בכך לא די
הרי שמובח לך שי קטן שדי בו כדי להקל מעליך
את טעימת הגלולה והשארת המנוי על כנו
אך ההתפתות לכך אינה מטיבה כי אם באותה שעה בלבד
שכן בחידוש המנוי, הרי שוב אותה תחושה הוכלת וגאה
של נטילת חבילת העיתונים הנערמים, והשלכתם לאשפה.
ואשרי מי שמילא אשפתו מהם