לפני 18 שנים. 12 בנובמבר 2006 בשעה 21:20
צרור של זיכרונות קטע את פתיל המחשבה
והפנה אותה אל מה שחלף ונרדם
באופן מהיר תמונות רצות כבסרט נע
ונופחות רוח חיים לימים שהתבוססו להם
בשטף החיים.
מהזוית הנוכחית הדברים נראים אחרת, זה נראה כמעבר
שלא היה ניתן להגשמה, וכלל לא עלה אפילו במחשבה
אך מסתבר שלמציאות כללים ודרכים משלה
והיא מנתבת את האדם בסימטאות ובמחוזות שלא
תמיד היו צפויים ומוכנים ומודעים לאדם