לפני 18 שנים. 13 בנובמבר 2006 בשעה 8:01
פניני דעת מאירים ומזהירים
ממעין החכמה מפכים
כל שורה מעצימה את הסקרנות
נותנת טעם לרעיון הכמוס והגנוז
כמו איזה פיסת שוקולד טעימה
המושהית על הלשון , ונימסת לאט לאט
ובכך מפיקה את טעמה המתוק.