יש רגעים בהם צריך להחליט לכאן ולכאן
אך ההתלבטות גוברת, עדיין הכל נראה
לא מחוור כדי לחרוץ משפט
יש טעמים לכאן וטעמים לכאן
בפרט בעניינים בהם יש רגשות מעורבים
במצב זה, הרגשות נשזרים ומגיחים
בתוך תהליך ההחלטה,מטים את השיקול
למישורים ואפיקים שונים. כמו נושאים פנים
לעכב את ההחלטה, להשהות את גזרת
הדין למועד אחר. הרגש מכאן והדמיון מכאן
שניהם נושאים ונותנים בעניין גם ההיגיון
אומר את דברו, אך לפעמים עשוי הוא להיות
מושפע מכח הציור של הדמיון
ישחקו נא כחות הנפש הללו לפניננו
אך לבסוף השכל לו משפט הבכורה הוא זה שצריך להכריע
ולגזור אומר. ממש כמו משפט שלמה.
ואף כאשר התקבלה ההחלטה, עדיין גרורות של
ספקות רגשיים עולים וצצים להם כפטריות אחר הגשם
וכאן נדרשים להתעלם. אלו הם סימפטומים
מכח ההרגל. ממש כמו אנגאובר לאחר שתיה מופרזת
המבטא את הסימפטום של תהליך ההתנקות.
וככלת הכל כאשר נרתמים להחלטה ושועטים
קדימה על אף ולמרות הקשיים לבסוף
נוכחים לדעת כי:
בהחלטה נחושה ובדעה צלולה
צולחים כל משוכה, ואז הדרך סלולה
העקוב הופך למישור,והכל נהיר ובהיר
לפני 18 שנים. 20 בנובמבר 2006 בשעה 8:57