בכל החיים אנו מצויים בתוך.איזו מסגרת מסויימת עבודה, לימודים, ועוד. ומטבע הדברים שהמסגרת קובעת כללים וגדרים שמגבילים את האדם.
אולם את הרצון הפנימי של האדם והמחשבות שלו הם התחום הבלעדי שאין לשום גורם שליטה עליו
הם נחלתו הבלעדית של האדם מכוח אותה חירות הוא יכול גם לפרוץ את המסגרת ואף למרוד בה.
ביטוי עמוק לכך עולה מהמחזה האישה מן הים שם אלידה אומרת לבעלה ואנגל את הדברים הבאים
"אתה יכול לכלא אותי כאן. לכך יש לך גם את הכוח וגם האמצעים. ואתה בוודאי גם תעשה את זה, אבל את הנשמה שלי-את המחשבות שלי,-את כל הגעגועים והתשוקות שלי- את אלה לא תוכל לכלא. הם יגעשן ויסערו- עד שיפרצו החוצה אל הלא-נודע-שלמענו נוצרתי-ושממנו ניתקת אותי". (מתוך הנריק איבסן -האישה מן הים בתרגום גד קינר עמ' 186-187).
אפשר למצא הד לרעיון זה גם בדברי החכם בספר קהלת "אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ"(קהלת