לפני 7 שנים. 12 בספטמבר 2017 בשעה 6:36
המילים שנאמרו
המבטים שהובעו
הרגעים שהיו
שקעו במצולות
הזמן
ונדמה שהכל כבר נגוז ונעלם
אך תמיד מבעד
לאשנבי הלב מבליח
זיכרון שתופס
לרגע את המחשבה
וממקם אותה
בתמונת זמן אחרת
המשחזרת את הדברים
בכעין הילוך איטי
ומנכיחה את המילים
את.המבטים ואת הרגעים
על מרקע של מציאות אחרת
מכפי שהיתה