לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2006 בשעה 8:25
רצף של דברים,ורצף של מקרים
הבאים זה אחר זה, כמו מעיד
על הליכה במסלול זהה של תאום כוונות.
בחדוות הלב ניתן להכריז על יד מכוונת,
אך במבט השכל השאלה עולה, ואם כן
היכן הבחירה? כלום אנו מונעים
ומוכתבים? ותשובה אפשרית
מבהיקה לה,אולי זה רצף של מקרים
שמטבעו יוצר לפעמים מצב כאילו
זה מכוון ומתוכנן.
כך או כך, עדיין משתהה לנוכח
אותו רצף מתוזמן.
