לפני 17 שנים. 15 בדצמבר 2006 בשעה 12:49
רוח מנשבת לה, ושמים מאפירים
נראה כמו מריחה של בדלים
שהולכים ומתמתחים כיריעה.
אך מדי פעם קרן אור, חודרת מבעד
לאפור הזה, ממש קרן אור
במנהרת השמיים.
הסיר על הגז עם המרק והבשר,
ממתין שהכל יהיה מוכן
גם הדוד חשמל דולק
נותן לו לעבוד יותר, כדי שהמים החמים
יזרמו ברצף ללא המצב המרגיז
של מעבר פתאומי למים פושרים.
ובין לבין , נוטל פיסה ממוסף העיתון
אכן, יש מה לקרא, כל העיתונים גדושים
גם ספר מהספריה מונח לו כאן
כערובה להשבחת הטעם של הקריאה
הנה עתה הריח של הבישול מתחיל
לגלות עצמו, נדמה לי
כי כאשר הריח עולה, זה המיצוי העצמי
של התבשיל, אך יש להמתין עד הערב
מצקצק בלשוני, ובה בעת מדמיין את
הפוזה בה אעוט על המאכלים,
טעם מיוחד טעם שאיני יודע
אם זה מכח ההכנה העצמית או שמא מכח ההמתנה
עד לעת ערב, ולאווירה הנעטפת בהיכנס יום השבת