לפני 17 שנים. 29 בינואר 2007 בשעה 16:48
בתוך מקום הומה אנשים
זה יוצא וזה בא, כולם בתנועה שוקקת
אך גם יש מקום קצת לשתות קפה
להביט לכל עבר, לראות את השריקה של התנועה
ומבין כל המולה , דמות שנשקפה וניצודה
ברשת עיני, הצליחה להתיק את כל
מבטי אליה, הנוכחות המרשימה
שבה הילכה בי קסם.
אף היא הביטה כמי שברור לה פשר המבט
שנדבק בה, נראתה נינוחה מהעניין
אך היא נבלעה בתוך כל ההמולה
תוך שהיא מפנה מבט בחיוך שהיה בו
להסביר כי אין פנאי אין זמן, השענה דוחקת
ומה שנותר זה להמשיך ללגום מהקפה
ולהרגיש איזה מין תחושת פיספוס
וכבר מילתי על לשוני, מה שהלב חושק הפנאי עושק