טעימות בהנף מקלדת

בתוך הדממה השולטת
זיכרן חי מבליח לו
מקיץ לחיים רגעים נשכחים
כמו שאריות של חלום
קטעים קטעים, מבצבצים להם
ואט אט מעלים תמונה במסך מלא
ועכשיו אני ממש שם, זוכר את המילים
את הלך הרוח שהכתיב את האווירה
מהזוית העכשוית ובמרחק הזמן
הדברים נראים שונה, אולי בכל זת
היה אפשר אחרת, אולי יותר זהירות
אך בה בעת , אני מהרהר שוב
ושואל את עצמי מה הטעם להיכנס לאנליזה
למה שכבר היה ונגמר. בסופו של עניין
כל דבר במבט לאחור נראה אחרת מכפי מה שהוא
ואכן שואל את עצמי ומשיב לעצמי
אם אין לי מי לי.