בסד"ו
אחר הצריים, נימנום קל וכיפי בסיועם האדיב של : 'תרופות נגד חרדה',
כ' מושכת לי את היד-
"אמא! אמא! טלפון."
-אז מה, שיצלצל.
-לא, נו, אייימא ,זה מפריע לי לראות קופיקו, תעני.
אני: "הלו?"
ח: "זה אני..."
אני: "מי? היי, חוצפן ! מה קורה מותק?"
ח: "מה את ישנה?"
אני: "לא. סתם מסוממת מאיסטו."
ח: "אז את יכולה לדבר?"
אני: ,מסוממת , מסוממת, אבל עוד לא המציאו את מי שיעצור מבעדי לחפור, שוט."
ח: "אני רוצה שתבואי איתי לאירוע."
----------
הפסקת בליעת רוק
-------------------------
אני: "חוצפן, יא' דביל, זה כל כך מתוק מצידך, אבל בחייאת אבוק יא' חוצפן..."
ח: "לא לא, תחשבי כמה את רוצה בעבור זה. זה אירוע חשוב לי."
אני: "חוצפן, כל האירועים שלך 'חשובים' ועם אנשים 'חשובים' וגם אם אסכים להזיה הפרועה הזו,
אתה לא חושש שמא זה גם יראה כאילו שילמת לי להיות יצוגית ויפה?
אחרי הכל, יש מצב שמישהו מהבאים לאירוע צייר או צילם אותי, פגש אותי בסשן, או על במה, או סתם ראה אותי מקיאה בשירותים של הדיווה..."
ח: "באירועים האלו רוב הנשים הן בתשלום, וגם מזדיינות,
זה שהן לא מתגרשות, או עוזבות,
זה בגלל שהן בתשלום וכנראה שעוד לא קנו להן נכס על שמן,
את אפילו לא נתבקשת לתת לי יד בכניסה לאירוע."
אני: "עד כמה חשוב האירוע, במה מדובר?"
ח: "זו חתונה ואני מעדיף לא להיכנס לפרטים, רצוי שתבואי אלגנטית ומדוייקת."
אני: "ממממ... אני לא יודעת, זה חשוד, זה נשמע של "מכובדים"
שאוכלים מקלות אספרגוס, הם עשוים לחשוב שאני נערת ליווי או חמדנית מזדמנת ומזדיינת"
ח: "מה איכפת לך פתאום מה יחשבו?"
אני: "חוצפן יא' אינטיפלוך, אתה מקסים, אבל תזהר בדבריך, אתה לוחץ עלי?
וחוץ מזה, זה לא אתה שטענת לפני יומים כי אתה לא בטוח אם תסתשן אצלי יותר?"
ח: "לא קבעתי סשן, אני רוצה שתבואי איתי לאירוע- זה חשוב לי"
אני: "טוב, אם זה לא סשן אני לא באה"
ח: "מה לא באה? תתמחרי כמה זה שווה לך , יש שם בערך ארבע שעות, וזה אירוע שהרבה מאוד אנשים רוצים להיות בו..."
אני: "אתה רוצה להיות בו?"
ח: "כן, ואני רוצה שתחשבי על האופציה לבוא איתי"
אני: "אני באה רק בתנאי שזה סשן."
ח: "מה סשן מה? מה נסגר איתך?"
אני: "בטח התכוונת ל: מה נסגר עליך? - ולדעתי זו חגורת צניעות.
כך יעשה למי שלוחץ עלי. בוא ותראה איך זה מרגיש"
ח: "אני לא הולך להסתובב שם עם חגורת צניעות, ושתתחילי לסשן אותי מתחת לשולחן"
אני: "אני לא הולכת להסתובב שם כמו נערת ליווי אם לא תשעשע אותי, עם כל ה"חשובים"
האספרגוס והשיחות על מדד הדאו-ג'ונס... ולחייך כמו אינפנטילופה, אני רוצה לחייך באמת, אתה רוצה לגרום לי לחייך?"
ח: "נו, אני תמיד רוצה לגרום לך לחייך... אבל , נו... ליבנת!"
אני: "חוצפן, יא' אינפנטיל שלי, מי יעשה לי לצחוק כשיעמוד לו בחגורת צניעות מול כתב 'כלכליסט' בכניסה לאירוע? מי? אנחנו נצחק על זה שנים..."
ח: "אני חייב?"
אני: "מה לעשות? רק ככה אני אחייך, אתה האינפנטיל שלי..."
ח: "טוב, מה , איזו חגורת צניעות לקנות?"
אני: "את זו מהפלסטיק השקוף, ויודע מה? ...
ח: "מה עכשיו, מה?"
אני: " אל תתבאס, יהיה מגניב, אני אדחף את האספרגוס הפלצני שלהם לחור הינקה שלך ונלך ללחוץ ידיים עם הריח שלך".
ח: "טוב, אני כולי תקווה שלא יהיה אספרגוס, נוכל לדבר על הפרטים מחר?"
אני:" בטח אינפניטלוש, אין לך מה לדאוג, אתה יודע שאני לא ברירנית,
אני אסתדר גם עם שרימפס..."
רק תענוגות,
ליבנת.
לפני 13 שנים. 11 בספטמבר 2011 בשעה 20:39