שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בסד"ו

בסייעת הדישמי'א וסטיות אחרות.
לפני 11 שנים. 10 בינואר 2013 בשעה 13:17

 

נזר הבריאה עמד מלכת,

לחשתי באוזנך: פקחי!

ואת הענקת צוהר לנשמתך מבעד לתכול עינייך:

באת לעולם עם שמך.

ולאחותך אקרא על שם נופי ילדותי,

כי ניטעה האהבה באדמת טרשים,

עידן ועידנים לא יעקרוה,

קיפאון האדמה - הוא הערב לתנובתה.

אערוך שולחן נגד צוררינו,

והגם כי לעיתים אלך בגיא צלמוות,

לא אירע רע-

אתן עימדי.

באהבה,

אמא.

 

 

לפני 11 שנים. 24 בדצמבר 2012 בשעה 21:10

 

 

 

לפני 12 שנים. 27 בדצמבר 2011 בשעה 20:10

בס"דו

*הדברים האמורים בהשראת יואל ואלפרד.

עיר הפשע נקורו נמצאת ליד אגם נקורו.
באגם יש מיליון פלמינגו, קרנפים וחזירי בר.
הקרנפים מחרבנים על שפת האגם,
החרא נשאר על מצע לח וצומחות עליו פיטריות.
בנקורו אפשר להזמין חביתת פטריות.

בדר-א-סלם בטנזניה יש הרבה פעילים של איל-קעידה.
עישנתי איתם חשיש משובח מאיראן ואפגניסטן
נגסתי בפת משונה משורש קסאווה,
וסיפרתי להם שהגם שאני נוצריה, אני ראשית כל רואה בעצמי
ערביה פלסטינאית גאה.
סיפרתי להם על חברון וצחקתי בלב.
דווקא כי הכל היה אמת משונה.

משם המשכתי בחיפושי אחר עבאדי רג'ב.
כשמצאתי אותו לאחר חודשיים במסגד בסטון-טאון
הסתבר לנו [כלומר לי] שאחיו כתב את המכתב באנגלית כדי שאקריא למתורגמן.
עבאדי היה נמוך ואנלפאבת , אבל הוא הצליח לנווט את הרכב באופן מעורר השראה.

ג'ימי תרגם לי לאנגלית ואני מהר למדתי מספרים וסכומים בכמה ניבים בסווהילית.
וגם את פירושה של המילה 'מיזונגו' למדתי מהר.
הבנתי כעבאדי מיד היה אומר שאני לא מיזונגו.
למרות שעדיף היה לי להיות מיזונגו מאשר יהודיה-ישראלית.

בלילה חשבתי שכדאי היה לי להיות כמו כולם,
לנסוע להודו או ברזיל .
בבוקר המשכנו לנסוע ולעשן ואני חשבתי שטוב ככה.

מוסא מספר לי שלפני שנתיים תפסו אותו עם לבנת חשיש בגבול איראן
בבית משפט החליטו שהוא יקבל 20 מלקות.
כשהוא חצה את הגבול בחזרה הוא הביא שתי לבנות
ומאז הוא לא ביקר באיראן.
הוא אומר שאם אני רוצה לבוא אני צריכה בורקה.

אני חושבת שזה מזל גדול שהם בורים,
ואני מסדרת את החיג'ב לפני מחסום המשטרה.
אני שרה להם שירים במרוקאית של גו'עמאהר.
גי'מי מתרגם את דבריו של עבאדי,
הוא כועס על עוסאמה בן לאדן כי זה פוגע להם בפרנסה.
פעם היו הרבה יותר ישראלים ,היו גם יהודים מתל-אביב הוא אומר.

ואחרי כל הדרך הטבעת הכהה סביב השמש היא סימן רע.
צריך לחכות.
אני חושבת שאם הם קוראים לי וויט-ראסטה אני בטוחה.
יש חוות של תבלינים, ואנחנו עוצרים כדי שאשלח לארץ
הכל בתוך זעפרן.
אני מספרת שהבאתי איתי משחה מסריחה לטיפול בכאבי גב.
אנחנו [כלומר אני] מחליטים להשתמש בשניהם.

הרבה אחר כך יש שוב תיירים.
שניים מרחובות מדברים על ציצים של נרווגית.
בחזרה באדיס אבבה נשים מניקות תינוקות על רצפת השירותים הציבוריים.
בשוק מוכרים קסטה של ריטה,
ואני שותה מים מהברז.

ואז שוב פלורנטין נראית צבעונית משזכרתי,
בסנדווצי'ה ערן אומר לי שהוא לא יכול להעסיק אותי עם כל זה על הראש.
אני מתפטרת ועוברת לפלורטין 1 -בפיצוציות יותר טוב למסחר גם ככה.
אני זועקת את פרידתי מוויט-ראסטה ונשארת עם פלומה של שיער בתוך מסיכות-שיער
הרבה זמן.

קבענו להיפגש יום אחד בסיני.
בכל פעם שקורה משהו רע אני חושבת שלא בדקתי את טבעת השמש לפני כן.
ואז אנחנו [כלומר אני] שוכחים.


רק תענוגות,
ליבנת













לפני 12 שנים. 11 בדצמבר 2011 בשעה 8:06

בסד"ו

אי שם מעל הכיור במטבח, שיאו של היום היה בשעת שטיפת הכילים.
יש מי שלא יבין, אך עבורך אהרון, הייתה זו שעה מרגשת,
שעה בה הצלחת לשמוע את זרם המים ולשער בנפשך תחושת חירות.
היית כל כך שקט ומופנם, יפיפה, ואף על פי שלא ידעת זאת, גם ההתענגות על יופיך לא מוצתה עקב החשש הגדול לחייך.
את כל ימיך בילית בארון,
הפחד מפני חשיפתך גרם לי לפתוח את הארון לפרקי זמן קצרצרים,
לזרוק לך פירור, ולמהר לסגור את הדלת.
היא תמיד ארבה לך.אני מודה ומתוודה כי ידעתי מה היא זוממת,
לילה אחרי לילה הייתי עדה לניסיונות הרצח החוזרים והנשנים.
דלת הארון הייתה חורקת ונדפקת שוב ושוב,
במשך שנה היתי צורחת באישון ליל : "גריזלדה לא! עיזבי את אהרון מיד!"
בשביל גריזלדה רצח הוא עיניין טיבעי.
ניסיתי לשכנע את האוצרות שלי, למסור אותך למקום שבו לא תיאלץ לחיות בארון,
אבל הן היו נחושות באמונתן כי דווקא לך היא תניח.
כל ניסיונותי להסביר להן שצייד יונים על הגג, וגו'קים מאיזור הצנרת במטבח,
לא יספקו לה את היצר החייתי, -עלו בתוהו.
גם אתה.
היא הגישה לנו אותך כמחווה, ובגאווה גדולה.
אחרי הכל, לקח לה שנה שלמה ללמוד איך לפתוח את הארון במטבח,
לדוג אותך במהירות שיא,
ולשלוח אותך למנוחת עולמים.
היא הגישה לי את גופתך הישר למיטה,
אהרון... אהרון... אהרון...
צ'טערת.
זה הכל עניין של תזמון, אני כל כך שקועה בעצמי בימים אלו,
עד שרק לאחר מותך הטרגי,
חשבתי על שלוש המילים שבוודאי היית צורח לו רק יכולת לדבר:
"נייר דבק! לעזאזל!"
כעת אתה עושה את דרכך האחרונה - לחירייה.
שם תרקב ביעילות, ותזכה לדשן
את הפארק החדש.
אהרון-
במותך ציוית לנו את הפיקניק,

יהי זכרך ברוך.

רק תענוגות,
ליבנת







לפני 12 שנים. 1 בדצמבר 2011 בשעה 22:06

בסד"ו

אני עומדת בפני ההחלטה שיתכן ותסתבר כמשנה חיים. לא רק את שלי,
את חייהם של ילדי, ואחי.
אני תוהה האם זה טירוף שיעלה להם במועקה ריגשית לכל החיים,
או קרש הקפיצה שיספק לכולנו ביטחון יציבות ואושר.
צעד גדול אחורנית, כדי לקפוץ 10 קדימה.
אין ערובות לכלום.
בעולם הרגש ה-כ-ל פתוח.
ההצעה: לחלוק משמורת משותפת על ילדי,
לא עם אביהם, אלא עם אחי.
המטרה: לחזור ללמוד, והפעם אומנות שהיא גם ניתנת לתרגום של צמיחה כלכלית.
כל הסאגה של השלמת לימודי עשויה להארך כשנה עד שנתיים.
אחר כך אני אמורה להיות במצב כלכלי ונפשי שיאפשר לי רווחה.
הילדים מאוד בעיניין, גם משפחתי כולה תומכת ברעיון,
הגרוש שלי-יצטרך לחיות עם זה.
אני אצטרך להחליט על זה.

שאלת השאלות.
פוחדת לקבל החלטה.

ליבנת

לפני 12 שנים. 30 בנובמבר 2011 בשעה 23:37

בסד"ו

12:00
אני: שמנמנן.
חומץ: שמן.
אני: שמנמן עד שמנמן מאוד.
חומץ: שמן.
אני: אז מה יש לו את הסטייל הכי טוב שראיתי כבר הרבה זמן, והוא יפה ממש.
חומץ: כן אני רואה שבא לך על השמן.
אני:שמנמן!
חומץ למלצרית: אני אקח הפוך וקוראסון חמאה שמנוני.
אני: אני אוותר על הקוראסון, זה נורא משמין.
חומץ: טוב אמנם באנו לעבוד, אבל עד שאני אתחבר לרשת את יכולה להתחיל עם השמן.
אני: שמנמן!
חומץ: אני לא מצליח להתחבר לקוד של ג'רמיה, והיידים שלי מלאות שמנוניות מן החמאה...
שמנמן: אפשר לעזור?
אני: בטח!
חומץ: תודה זה בסדר, אני אתחבר לקפה ממול.
אני: מה פתאום לקפה ממול? השתגעת??? זה לא יעבוד!!!, ברשותך...
אני אשמח...
אני חוטפת את הלפטופ מהידיים של חומץ. ומגישה לשמנמן.
אני:תודה, תודה, +חיוכים נמרחים.
שמנמן: זה לא הסתדר.
אני: תודה לך, +עוד חיוכים נמרחים.
שמנמן: לא, זה לא הסתדר!
אני: תודה...
חומץ: מה תודה, תודה, תודה?זה לא הסתדר,נו, תעבירי את המחשב.
אני: אהההה...תודה, מעבירה את המחשב, במלמולי: זה פשוט שהיידים שלו שמנוניות... תודה..
"חומץ, זה הכל בגללך! אם היית אוהב אותי, היית מקנא כבר מזמן, ולא הייתי נאלצת
להתחיל עם שמנמנים סקסים ונילים בבתי קפה"
חומץ: התחברתי. תסיימי את מה שאת צריכה במיילים, אני שניה בשירותים.
אני:תודה...
שמנמן: מה את עושה?
אני: אוכלת לאקס שלי מהקוראסון, לא רציתי להזמין, אז אני אוכלת מעט משל האקס שלי, זה פשוט נורא שמ... שמן... אז רק האקס שלי הזמין.
שמנמן: לא, התכוונתי ל:מה את עושה בחיים?
אני: אההה... אני , אני עוסקת באומנות הפטיש.
שמנמן: מה???
אני: הנה זה התחבר, אה..במקרה יש לי כאן תמונות, לא ,לא כאן, כאן אני ממש שמנה.
אגב, אני עובדת על זה עם האקס שלי, כבר הזכרתי שהוא אקס שלי? אנחנו לא... כבר ממש לא. אין ביננו כלום, לא מרגישה כלום, נדה. אפס...
שמנמנן: אני גם מאוד סוטה. חבל.
אני:מה זאת אומרת סוטה? ולמה חבל? על מה חבל?
שמנמן: מה שמדליק אותי, זה נניח , שאת עם בן זוג, ואנחנו מנהלים קשר,
ואת איתו.
חומץ שב מבית הכסא : איך הלך עם השמנמן?
אני:שמן.


13:00
אני: פרח לייט.
חומץ: ערס.
אני: צודק. ערס.

ליל מנוחות,
ליבנת









לפני 12 שנים. 28 בנובמבר 2011 בשעה 22:02

בסד"ו

"המלכות שם פיייייי... כל מלכה.. פייי... לא כמו כאן..."(חברי ק' שולט/מתחלף ותיק ושחצן)

"באמסטרדם הבחורה הכי מעפנה במסיבה נראתה כמוך"(נשלט במאמצי חיזור)

"אני, היה לי מועדון בברלין, שם סשנים היו סשנים. לא כמו פה..
פעם הרגתי שם מישהי.
במכה אחת. בטעות כמובן..." (שולט קקמייקה בפגישה אקראית, חובב צ'יזבטים.)

"בארץ אין אנשים עם גוף כזה. כאן לא משקיעים בגוף"-(חברי ת' שולט בגברים. שמן)

"בארץ לא אוכל כנראה למצוא בת זוג, אין... מרמה מסויימת-הרמה שלי, זה רק בחו"ל " (האקס)

הם כולם כל כך אינטרנשיונל, השליטה שלהם ברמה כ"כ גבוהה,
הפרטנרים שהיו להם בחו"ל לא סיימו אף סשן בלי להתאשפז לפחות לשבועיים.
המסיבות, המועדונים, והסרטים שהם הפיקו שם,
הפכו לאבן דרך בעולם הסאדו הבינלאומי,
כי רק בחו"ל,
הנשלטות אוספות אותך בגי'פ שחור מבריק,
אחרי שהן מזמינות אותך לגור באחוזה שלהן בווגאס,
מודדים להן את הישבן עם מד-זויות.
אם הוא פחות מ360 מעלות יצוק, בקוטר זעיר לכל פלח,
אף אחד לא יעז לפתוח כדי להוציא את פלאג היהלום שהאבא המליין שלהן רכש להן הישר
מהמכרות בניגריה.
את המותן הצרה שמתקבלת מכך שהן לובשות מחוכים 25 שעות ביממה,
הם היו עוטפים בקישרות המיוחדות שהם למדו מהמאסטרים ביפן,
ותולים בגובה 40 מטרים מעל הבריכה, ומשתזפים עם עם 30 שפחות אחרות,
שאגב, אף פעם לא קינאו או בכלל דיברו.
הם היו מפריחים יונות דואר עם הזמנות למסיבה מיתוך שווך עשוי קוקאין,
ואם לאחר יומיים סוכנת הבית הכוסית המקסיקנית חלתה,
הם היו מורידים את השפחה (לגמרי בעצמם) ושולחים אותה להכין קפה, להתאפר ולפתוח את הדלת לשלוש השפחות של יום רביעי.
לשפחות של יום רביעי מותר ללבוש רק 10 ס"מ רבוע של וניל, והן מוצצות גרון עמוק
רק עם קרם הלחות של ויקטוריה סיקרט.
זאת בניגוד גמור לשפחות של יום שלישי. ביום שלישי הן תמיד בלונדיניות,
עירומות לחלוטין, אלו בדיוק אותן המתוקות שעקרו בכפיות זו לזו את העניים
על מנת שלא להטריח אותך בכיסוי.
לפני ששחררת עליהן את הנמרים -של קאדפי גו'ניור כמובן... (חבר קבוע לפלי פארטי)

הם פה,
כי לגיסתו של אחות של הבן-דוד שלם הייתה עגבת , אז ביקשו מהם להישאר
כדי לבסס את תשתיות גוגל.
זה לא שהם הסכימו סתם,
הם פשוט רצו לחשוף אותנו לנאורות וסטייל, לסשנים שלא מגיעים אליהם על גמל.
בסוף לא הסתדר...

רק תענוגות,
ליבנת









לפני 12 שנים. 24 בנובמבר 2011 בשעה 9:32

בס"דו

שעות, ימים, לילות, שאני מקשיבה לו קושר כתרים לראשו.
יש לו צורך דחוף ובלתי נשלט לנפח כל עשיה לכדי מסירות נפש של ממש,
וצריך לדבר על זה.
רק על זה.
חל איסור חמור לדבר על כל דבר שאיננו חפץ בו ללא בקשת רשות,
אם הדבר נעשה, וגם אם בשוגג חלילה,
הרי שאני תוקפנית חסרת רחמים.
ועל מה כן אפשר לדבר עם מר?
מה ------------ הגדול עשה ועושה בעבור ליבנת.
זהו הנושא המועדף עליו.
אה, וגם מה ליבנת ציכה ו/או הייתה אמרה לעשות עבור---.
"כך נוהגים חברים. ואני אפילו מבין שאין לך זמן ולא מתאים לך, אז רק תשיגי לי שפחות.
שיעשו את זה עבורך..."
מר אשכנזי מכדי להשתמש בביטוי :"אני עשיתי אותך"
ובכל זאת, הוא אומר זאת כל יום.
פעמיים.
וגם את זה שמחובתי, כחברה ותו לא, להביא לו שפחות.
הרי מר עושה בשבילי.
ובואי נדבר על זה.
זה לא נראה לו מגוחך, להיפך הוא הנכון, עם כל דיקלום ושינון מר מאמין בזה יותר.
---"יש לי קרייטיב למופע. את משתינה על עבד, אני משתין עלייך, ואת משתינה על עצמך."
אני:"מקסים. בפלי פארטי הקודם באותו הפורום, העלית מופע על מנת לפגוע בי,
הצגת לראיה את "אהבתך האין סופית" ע"י מחוות ומעשים מרטיטי לבבות
עבור נשלטת שפגשת שבוע קודם לכן,
(וברחה יום למחרת כאשר היא לבושה בשמלה שהיא גונבת מחברתך וטוענת ע"י כך לחיסול חובות/חשבונות על כך שפיתת אותה ברוב כישוריך המנטליים לרכוש לך נעליים) נישקת אותה על הבמה לעני כל, מיד לאחר פרידתינו, עם קרייטיב שכתבת עבורי.
רק שבעבורה הוספת גם טאץ רומנטי- כדי להכאיב.
אני היתי על סף מוות משברון לב, צחקת ברשעות ולעגת לי ומאחורי גבי עם כל נפש חיה, וכעת כאשר אנו חוזרים לבמה הזו, אחרי שהשתדלתי למחול לך,
באותו הפורום אתה מעוניין להשתין עלי.
מקסים.
תודה.
באמת מוציא אותי נפלא.
אגב, אתה מסכים שאשתין עליך?"
---"אההה... אז תגידי שלא מתאים לך להופיע איתי, את רוצה להופיע עם אחרים"
אני:"מה???"
---"זין עם כל הבורגנות והמוסרניות, אם זה לא לכבודך, אאילץ למצוא מישהי אחרת להופיע איתה."
אני:"מה??? זה המופע שלי, למקרה שלא שמת לב אני סגרתי אותו..."
---"אז אני אצפה בך מפיעה עם מישהו אחר, ואני אמצא מישהי להופיע איתה,
את,.... את... את לא רוצה להופיע איתי!, למה שלא תגידי את זה כבר?
וזה גם היה נכון יותר שאת תמצאי לי שפחה לזה. לזה ובכלל.
הכיור שלי מלא כילים, (אברוך)
אני אני העבד הכי טוב שיש.
לא , לא,
בטלר!
כן, כן.
אני הבטלר המושלם. אני מתקתק אותך.
המינמום שאת יכולה לעשות זה להביא לי שפחות.
רק אם את לא רוצה להופיע איתי כמובן.
או להגיש סיוע כמו שאני מסייע לך...
או לנהוג כמו חברה.
תראי איך הכיור שלי נראה! מה ביקשתי ממך מה?
שתשתפי? לא! אני אפילו לא מעז לפנטז על כך...
תמצאי לי שפחה. ,
את ... את... "

וקבלו את הובדבן הבא:
"השליטה המנטלית שלך היא סוג ד'... "



רק בריאות,

אה...

נ.ב
דרושה שפחה חובבת נקיונות ועבודות פרך +סגידה בתשורות ומתנות.
ללא גבולות (בכלל), פומבית- המעוניינת שישתינו עליה עירומה במסיבה,
ולהשתתף בסרטי שליטה ללא כיסוי פנים וללא תמורה, סקסית, רצוי ניידת,
המעוניינת לדוש עד אין קץ בהתעללות הוריה ונסיונות הפגיעה הלא מודעים שלהם כלפיה,
ליחסים פולאמוריים עם גבר בטרום גיל העמידה, לא מבוסס, לא יציב,
אך ספונטני ובעל חוש הומור, בעל אימפוטנציה סלקטיבית ,
ללא אופציית התחייבות ו/או התפתחות הקשר.
המודעה פונה לנשים עד 50 ונערות מעל 18 כאחד.
(ניתן לפנות גם בגילאים צעירים יותר, כאשר התעללות פיזית וניצול מיני ידחו עד לאחר
שימלאו לך 18 כפי שהחוק קובע.)
ניתן לפנות גם אם הינך מעורערת בנפשך לאחר אישפוזים פסיכאטרים,
אין אפליות כנגד הלוקות בנפשן, למר ניסיון רב בכך.
למועמדות לא יערכו כל מבחני קבלה, כל עוד אינן סובלות מפיגור שכלי בהגדרה קלינית.
יתכן כי עומס הפניות יגרום לי לחזור אליכן לאחר המתנה ממושכת,
למרות הציפייה, אנא היעזרו בסבלנות.


ושלא תגיד שלא ניסיתי,
רק תענוגות,
ליבנת
















לפני 12 שנים. 16 בנובמבר 2011 בשעה 22:55

בס"דו

קסם שכמותך,

אני אוהבת לשחק איתך במשחקים המסוכנים האלה,
לא תצליח לשכנע אותי ב"ספקות" שלך. הרי גם אתה שם.
כאשר רואים את החיוך והבטחון, הגי'פ שלך, הלבוש,
כמעט כולם מסננים קללה.
אלו שמקנאים, וגם אלו שמקנאים ופוחדים.
משני צדי המתרס יש לך אוייבים, כולם יגידו שאתה לא ישן טוב בלילה.
אני יודעת שאתה ישן מצויין.
הגם שעבורך בדיוק כמוני,
יש בקשר הזה משום פריצת כל גבול אפשרי שאי-פעם הצבנו לעצמינו.
אני רואה אותך. היכן שצריך אתה שולף את המצפון.
ויש לך את התבונה היכן לשלוף אותו.
יש לך את הכוח לשלוט בהכל.
כמעט בהכל...
כעת אני לגמרי מבינה אותך,
ככה זה מרגיש שאין עם מי לחלוק את כל הסודות הכמוסים.
גם אני נאלצת לכתוב בלוג הזוי שכזה.
באופן מפתיע אתה מרגיש בטוח,
אולי זה משום שאתה יודע שלא אעז לפצות פה.
רק בעולם הסאדו העונג הזה יכול להתרחש,
מפגש כל כך מטורף.
מי יאמין לי שירקתי לך על הפנים והתגלגלתי מצחוק?
מי בכלל רוצה לדעת?
היית הכי יפה .
'גבר' 'גבר' שכמוך.
ככה עם הרוק על הפנים, לא זז.
מלא זעם, מקלל. אבל לא זז.
נשבעת שלרגע אפילו פחדתי.
חיית טרף אמיתית שנותנת לי את הכוח...
אתה קסם.
וכמו כל קסם,
אני יודעת שתעלם.
ועד שזה יקרה, אפתיע אותך ביריקות בלתי צפויות בכל פעם מחדש.
והפעם ארשה לך לענות לטלפונים,
אני רוצה לראות את האסרטיביות והכוח הזה כאשר אתה עם כל הרוק שלי על הפנים שלך.
לאלף אותך להשאר חיית טרף כאשר אתה הכי מושפל, ורק אני יודעת זאת.
זהו אחד הריגושים, ואני אשחק איתך, ואעיף אותך, ואחזיר אותך- כאהבת נפשי.
ואם אשאר בחיים,
אני נשבעת באימאימש'לי,
לא אוציא מילה.


קסמת לי,
אל תיעלם עדיין,
עוד נכונות לנו תענוגות על תענוגות,
ליבנת




לפני 12 שנים. 12 בנובמבר 2011 בשעה 12:41

בסד"ו

א' החליט לסיים את יחסינו עוד בשלב טרום נביטה,
ואנוכי , זו המורגלת בנטישות,
באמת התמרמרתי.
אופן ביצוע המהלך הצביע על ירידה תלולה ומדאיגה בסטייל.
מינימום ההשקעה הנדרשת לשיחת פרידה , לעניות דעתי,
מתבטאת במציאת תירוץ פחות שחוק מה"זה לא את - זה אני"
ושאר בני הדודים הצולעים שלו,
כגון "אני ממוקד כרגע בעבודתי ודעתי מוסחת"...
וכן,זה נעשה בשיחת טלפון.
זה לא באמת משנה מהי הסיבה שבעתיה הוא לא מעוניין שאמשיך להשתין לו על הספות,
אופן ההודעה מדאיג ביותר.
האם מוגזם לבקש שיחה חברית פנים אל פנים?
היתכן כי כל כך קשה לשאת את מראה הגבות הלא מאוזנות שלי לעוד רגע קט?
ונשאלת השאלה האם מעתה עלי להנהיג גם 'נוהל פרידה'?
מה קרה ליצירתיות, האם קשה לטפול על דודתך כילה, או שהנך זקוק לניתוח להוצאת ציפורן חודרנית בבי"ח בזימבבואה באופן בהול?
רבותי- קצת סגנון!

לפני כחמש שנים לערך, בשנים בהן עוד היו לי חלקים מקליפת הביצה על הראש,
חשקתי בנשלט חינני, הטרחתי עצמי עד לדאנג'ן ביפו, במוצאי שבת אחת,
מה שד'אז היה מאמץ עילאי בעבור אמא צעירה , במיטב מחלצותיה של חברתי,
התנועונעתי יפה, וישגרתי הודעת גילוי עינין באמצעות חברתי.
התרוץ דאז' היה המעליב ביותר שיצא לי לשמוע,- אחותו מגיעה מחו"ל.
לא יצירתי במיוחד,
אבל היום אני מפנימה שאפילו זה נחשב לעובר במצבי...

מאז ועד ליום רביעי, שיא מרשים זה לא נשבר.
ירשם בספר דברי הימים,
כי ננטשתי באופן מבזה.

נ.ב.
לתשומת לב הנוטשים הבאים,
אני אוהבת שנוטשים אותי בדיוק כפי שאני נוטשת אחרים.
אני בדרך כלל באה עם עציץ, משהו שיפרח אחרי לכתי , ומכתבון שמח.
ומשתדלת לתרץ ביצירתיות...
סתם לידע כללי.

רק בתענוגות,
ליבנת

------------------הבא בתור--------------------------------