יושבת לי יום שישי בצהריים קצת שיכורה (נו זאת אני) ומתחילה לחשוב על כמעט 40 שנה שעברו
שואלת את עצמי שאלות שבתכלס אין לי תשובות
מנסה להבין מה קרה כל השנים והאם היה יכול להיות אחרת
נזכרת בעבר (נראה לי משבר גיל ה40 הגיע)
אז קודם כל החיים האלה היו קשים (ולא הייתי מוותרת על רגע)
אני מגדלת את עצמי מגיל 6 (להורים שלי לא הייתה יכולת לילדה בעייתית)
עשיתי הכל בחיים האלה
אין חוויה שרציתי או לא רציתי שלא קרתה
אני יושבת ונזכרת 20 שנה אחורה קעקוע ראשון איך כולם הסתכלו אלי (בימנו לכל ערס מצוי יש קעקוע גדול)
מסתכלת על חיי המיניות שלי (שאני התחלתי שרמוטה הייתה מילה גסה)
מצאתי את עצמי שואלת את עצמי עם כמה גברים הייתי (אין לי מספיק ידים רגליים לספור וגם בבאר שאני נמצאת אין פה מספיק) אז מעדיפה לספור נשים (3)
אז מה באמת משבר גיל הארבעים?
(מקווה שמחר שאקרא את מה שכתבתי לא אתבאס על עצמי)
