לפני 4 שנים. 5 באפריל 2020 בשעה 20:01
להיות רווקה זקנה (41) נטולת ילדים, חיה יחסית בסדר (יש לי כל יום סיבה לחייך) בימים כאלה, לפני החגים, פשוט לא קל.
אז זמן קורונה אפילו יותר קשה (אני אפילו שומעת עומר אדם ונהנת)
כבר כמה ימים הולכת ברגל חזרה מהעבודה (יש סיבה לאוויר) וכותבת לי פוסט בראש, ומשום מה איך שאני פותחת את הדלת של הבית הכל נעלם, אבל לא נורא, מה שחשבתי לכתוב גרם לי לחייך, אז מי ששימח יהודי אחד שימח מלא 🤣
הימים האלה לא פשוטים, למזלי אני נחשבת חיונית (יהיה אסון נוראי עם לא יהיה חומרי מחצבה, כלי עבודה וכדומה בישראל)
טוב, רשמתי חלק א (ובנינו אני רושמת בשבילי)