יושמד.

אז חפרתי על זה. כבר כמה שנים בתדירות הולכת וגוברת וקיבלתי את האפשרות האמיתית. לעבור לאירופה דרך העבודה.

הם לא תומכים בזה אבל מוכנים לעשות את זה בפה קפוץ ועם הרבה ויתורים מצידי.

ואני מפחד.

מהמרחק מהמשפחה והחברים.

מהכעס של הבנות מהשכר היותר נמוך.

מהעבודה מבהבית.

מהמיסים היותר גבוהים והשירותים הציבוריים הקשוחים.

מזה שאין כמעט ישראלים. ואיפה שיש קצת הכל יקר בטירוף.

מזה שאין לי כרגע משימה בקנה שמשיך את הרושם החיובי שיצרתי.

מזה שאני שונא שינויים.

מהפחד שלא נצליח להסתדר איתן לבד. תמיד קיבלנו מלאאאאא עזרה.

מזה שאין וייד עד האזרחות.

מאנטישמיות.

ואני גם מפחד מבן גביר וסמוטריץ' ודיסטל מביבי ומהחרדים אני מפחד מהפלסטינים. (המשך הטקסט באותיות לבנות, אזהרת טריגר)ששמו תינוק במיקרו הפעילו ואז אנסו את האמא מול האבא ורצחו את שניהם

אולי אני איש מוזר אבל הדרך שטראמפ יצא להגנתינו פה ובארהב והתוכנית dodge  של מאסק הם הדברים היחידם בעול םשמביאים לי תקווה לעתיד טוב יותר לבנות שלי.

אני מבין עכשיו את האנשים שאמרו לי שהם לא רוצים להביא ילדים לעולם הזה.

מותש. מסטול כרגע וזה עוזר.

כמעט 14 שנה יחד

אין מנוי כבר אז רק קישור.

https://imgur.com/a/kNDH7q7

טוב לנו ביחד.

העתיד יותר ברור עכשיו.

קיבלתי חדשות טובות.

קיבלתי 2 מחמאות על הרושם החיובי שאני משאיר בקבוצות מקצועיות.

זאבה הבריאה והלכה סוף סוף לבית הספר.

זיינתי את חתולהלה בערב ושוב הבוקר.

הייתה לי אחלה שיחה עם מישהו שאני מכיר.

וכמעט סיימתי משימה גדולה בעבודה שאני עובד עליה חודשים.

כי שכחתי אוזניות  ו"הילדה" הפופלארית לידי דרשה ממני להוריד את המוזיקה במשרד.

כי זאבה שוב חולה וכל הזמן עושה לנו טנטרומים..

כי נמרה מתקשה חברתית. אפילו שלאחרונה יותר טוב.

כי קבוצה יותר גדולה וחזקה בארגון מנסה לעשות מוצר מתחרה לזה של הצוות שלנו ובוס שלי לא לוקח את זה ברצינות.

כי הבית שלי מתפרק לאיטו בזמן שאני מחכה להנהלה הבכירה תאשר או לא תאשר רילוקיישן ולא בא לי להשקיע הון בלתקן אם עוד מעט עוברים.

מפחד יותר ויותר מהרעיון להיות בלי החברים והמשפחה.

כי הברך שלי מציקה כבר שבועיים ואני מפחד בזה יהרוס את חופשת הסקי.

כשהיא מזכירה לי שהיא אוהבת אותי ובוטחת בי ותלך אחרי עד קצות העולם.

אם אני מחרמן את חתולהלה היא חייבת את הזין שלי בכוס/תחת שלה.

אם אני רוצה מציצה איכותית  אני צריך לודא שהיא חרמנית ממש טיפונת.

תפוס אחרי סשן אגרסיבי בחדר כושר.

ואנחנו מגבילים את עצמינו למסז' אחד בחודש.

אוף אני יודע שיש נשלטי מסז' אבל מה לעשות שבנים זה איכסה?

הבוקר הספקתי לשחק עם הפטמות ואז לנשק את הצוואר.

ואז לשים אותה על לשחק בדגדגן.

ולבסוף השילוש הקדוש.

משתמש בגרון שלה בשביל להרטיב את הזין שלי וישר לכוס שלה.

3 4 גימירות שלה שיהיה רטוב היטב. ואז מסובב אותה לצד ודוחף אותו עמוק לתחת. יד על כל פטמה.

כשהיא מבקשת ממני לעזוב את פטמות שלה כדי שהיא תוכל לגמור רק מהתחת אני מחזיק עוד גמירה אחת שלה ומתפוצץ.

אוהב את הזונה האנאלית שלי

בסוף באו עוד זוג שבהתחלה חשבנו שלא יבואו והיה אוכל ממש טעים וגם החברים השקטים יותר היו מעט יותר פעילים. והיה אחלה ערב.

עם מלא אוכל מעולה צחוקים אלכוהול עישונים. ושיחה טובה.

בבוקר הישארנו במיטה עד מאוחר זיינתי אותה ואז זיינתי אותה שוב.

ואז זיינתי אותה בתחת לקינוח.

עוד מעט המשפחה תבוא 😄 להדלקת נרות מוקדמת בטירוף

2 מהחברים מבריזים מהאירוע היום וממש ניפגעתי.

גיליתי את כשהתקשרתי לשאול מה להביא בזמן שאני בקניות.

אני מרגיש שאין שום פרופורציה בין המאמץ שאני משקיע בלארגן ולהתקשר ולדאוג שיהיו מפגשים חברתיים. לההערכה.

רוב מי שהזמנתי לא טרחו אפילו להשיב אם יגיעו או לא ואני מרגיש מושפל ומובס.

על אנשים שעבדתי איתם וחשבתי שהם חברים אבל מתקשרים רק אם הם רוצים משהו ומתחמקים מהצעה לקפה.

על הורים מבית הספר שהילד שלהם בדיוק עסוק היום. אבל אף פעם לא יציאו יום אחר.

על קולגות שלא מעריכים שאני עונה להם בזריזות ובחיוך. ששומעים ממני מילה טובה ואף פעם לא שומע מהם.

מתוך 6 אנשים שבסוף יגיעו היום 3 ימותו בתולים. ואני לא מבין מה לא בסדר איתי.

האם יש דרך להכיר חברים חדשים בגיל 35?

לשבת לבירה ולהתלונן שהמדינה הולכת קפוט בזמן שהילדים משחקים?

אולי ערב משחקי קופסא או לבשל יחד ולראות סרט?

מניח שזה יהיה יותר קל כשאפשר יהיה להשאיר את הבנות לערב לבד בבית ולצאת

אנשים זה חרא.

די. אנחנו מארחים בשימחה מבשלים נהדר. זורמים על גחמות של האורחים שלנו. נדיר שנגיד לא אם יזמינו אותנו לאיזה פעילות גם אם צריך ממש להתאמץ. לא שותקים כל הערב בטחפון בפינה וגם לא משתלטים על כל השיח. תמיד משלמים את חלקנו בזמן ומראש. ומתחלקים באלכוהול ועישונים שלנו בנדיבות.