במילים נקיות דבר אלי טינופת.
ברגישות יתרה תהיה אכזר.
בחושך מוחלט תראה את כל גופי.
מתוך אינטימיות טוטלית תהיה לי זר.
בבושה אילמת תצעק שאיחשף.
בגמישות מופתית עמוד יציב.
בדיוק ממוקד תתפזר לכל עבר.
בדאגה זהירה תכאיב.
תטייל על שבילי דמיוני הצחיחים.
תדע שאתה פה עם מטרה.
תזרים לעולמי מעט מים מזוקקים.
תרווה את צמאוני לתשוקה.
תכיל את כולי ותשאיר לי מקום.
תשתה אותי בתאווה.
תפיח בי חיים לילה ויום
רק אל תאמר לי שזו אהבה.
ברגע שתקרא לילד בשמו
אברח לכיוון הנגדי.
אין לי סבלנות ולא צורך או רצון.
אהבה?! מקומה לא אצלי.
תקרא לי "שרמוטה" תגיד "חרמנות".
תצעק "על ארבע כלבה! את סמרטוט!".
תגיד לי "זונה", "מוצצת" או "חור".
רק אהבה אל תגיד
כי מזה לא אגמור.
ואחרי שאשפריץ ואבוא על סיפוקי,
תחבק אותי אלייך ותלחש "את שלי.
ובפעם הבאה שתשלטי מלמטה,
ותגידי לי מה לעשות,
אני מבטיח לך, זונה מלוכלכת,
שלא אסתפק רק בשוט.
ואם תמשיכי ממילה פשוטה
לעשות כזה סיפור ארור,
תשמעי שאני אוהב אותך שישים פעם ביום!
אני מקווה שזה ברור!"
ואני אהנהן בצייתנות נזופה.
ואניח את ראשי על כתפך.
אחייך לעצמי בדרכי לחלום,
ובכל הווייתי אהיה שלך.
לפני 14 שנים. 19 באוגוסט 2010 בשעה 19:43