איתי בישיבה. הוא עמד בקופה לידי עם עגלה מפוצצת במצרכים חיוניים בזמן שאני עמדתי שם עם זירו, הרבה ביסלי גריל ו-3 מצתים.
בסוף השיחה, אחרי שהתווכחנו בדיוק כמו אז כאילו לא חלפו להן מיליון תקופות חיים, הוא סיפר לי בגאווה שהבן שלו התארס. רציתי לשאול אותו "בחיאאאאאת! אנחנו בערך באותו הגיל. איך אתה כבר מחתן את הבן בזמן שאני עדיין קם ב-1 בצהריים כמו נער מתבגר, מעביר את הלילות בין סרטוני AI של דמויות שאוכלות זכוכית לבין צפייה מוגזמת בלייבים מעוטי צפיות ועניין בטיקטוק, ניזון בעיקר ממה שיש לוולט להציע, ולמעשה חי קצת כמו דוש תל אביבי גנרי רק בלי הדושיות ובלי התלאביביות אבל כן עם הגנריות?". במקום זה אמרתי לו "מזל טוב יא'איש מתוק! איזה מרגש!!", הוא אמר לי תודה, ואז התחבקנו והבטחנו אחד לשני שחייבים להיפגש לקפה בקרוב מתוך ידיעה ברורה שאין סיכוי שזה יקרה ומשם הלכתי להקיא על עצמי בקטע מטאפורי. חג שמח!