לפני שלושה חודשים. יום חמישי, 9 באפריל 2026 בשעה 16:17
לאחרונה צצה לי שוב פנטזיה ישנה, והיא לפגוש שולטת שתשפיל לי את הצורה תוך כדי רמיסת הנפש, לפחות לאותו זמן קצוב.
לא השפלה תיאטרלית כמו שמתרחשת בדרך כלל, אלא השפלה חדה, כואבת, רעה ובעיקר זכירה. כזאת שתגרום לדמעות שלי להתנגן בהרמוניה מדויקת ביחד עם הצחוק המזלזל שלה. היא תקטין כל מחמאה שאי פעם נאמרה עלי, תעצים כל חיסרון, והעונג שלה יעלה יהיה תלוי בסבל הכן שלי. היא תלך באמצע, בלי הודעה, התראה או חיבוק, ואז אני אשב לי לבד כמו מעפן ואכתוב על פנטזיה שלעולם לא אגשים רק כדי לקבל לייקים לצורכי דופמין מאנשים שאותם לעולם לא אפגוש. או שאני פשוט אזמין פיצה.