הביישן המתגבר

היה לי יום רגיל.

קפה מהיר מדי, בוקר עייף מדי.

הפקק בדרך חנק לי את הזמן.

ואז היא הופיעה.

בלי הודעה, בלי סיבה.

סתם ככה, התיישבה לי בראש.

שקטה. רגל על רגל, כמו תמיד.

מסתכלת.

לא מחייכת. לא שואלת.

רק נוכחת.

והלב?

שכח לנהוג.

העדיף לעצור.

להיות רגע מולה.

גם אם זה רק במחשבות