לפני 6 חודשים. יום ראשון, 29 ביוני 2025 בשעה 15:08
הסופש גמר אותי.
הגוף כאב, הראש לא נח, והלב רק רצה שיניחו לו לרגע.
החזקתי אצבעות לשבוע חדש.
משהו קטן שייתן תקווה.
אבל אז בום. תאונה.
לא נוראית, לא דרמטית.
אבל מספיק כדי להרגיש שוב שאני לבד במערכה.
יש ערבים כאלה,
שכל מה שבא לי זה לשתוק מתחת למישהי שמבינה.
שמניחה יד ולא שואלת שאלות, שמכילה.
מחר יום חדש, בתקווה לאחד מוצלח