להטוטי החיים

פתאום באמצע היום התקשרה אליי חברה מהעבר.
"התקשרת אליי כי שמעת שאני גרוש?"
"אתה גרוש? - חייבים לחטוף אותך ומייד"
"אני מסכים" עניתי
ומייד קבעה איתי בבית קפה בערב.

האמת היא שלא ממש ידעתי למה לצפות.
גרנו בשכנות ממש קרובה במשך שנה שלמה
כשהילד הבכור שלי היה בן שלוש.
בגלל שגרנו בקיבוץ וגרנו ממש דלת אל דלת, היינו ביחסים ממש קרובים.

כשנפגשנו - קודם כל הופתעתי מהמראה שלה - פתאום היא נראתה לי הרבה יותר סקסית
ממה שזכרתי אותה - רזה, גבוהה, חיוך גדול.

ואז פחות או יותר במשך שעתיים של שיחה שלא הפסיקה לרגע -
היא גוללה בפניי את איך שהיא ראתה את הזוגיות שלי אז עם אשתי לשעבר -
איך אשתי אף פעם לא הייתה מרוצה מכלום, איך שלא משנה מה שעשיתי - תמיד
היו תלונות וביקורת, איך היא לא מבינה איך יכולתי בכלל להחזיק כל כך הרבה זמן מעמד,
איך פעם אחת היא התקשרה אליהו אחרי שכבר עברנו דירה ואשתי ענתה לה וצעקה עליה
שבשום פנים ואופן לא תתקשר יותר אלינו ושתפסיק להטריד אותי ואיך שכשאשתי הייתה בבית חולים בשמירת הריון
עם השנייה ושנינו נשארנו בקיבוץ ביחד - היא כמעט זינקה עליי מתוך רצון לנשק אותי,
ואיך אם היה לה מישהו כמוני - היא הייתה מנשקת לו את הידיים והרגליים...

מה שהיא אמרה לי עורר אצלי מגוון רחב של תחושות -
הפתעה על חדות ההבחנה שלה.
כעס על כך שאם כולם ראו באיזו מערכת יחסים הייתי - לא יכלו להגיד לי קצת יותר בקול רם את מה שהם חשבו?
בושה על כך שזה מה שאשתי אמרה לה וכנראה גם מה שהיא אמרה להרבה חברים וחברות שלי שנעלנו מחיי
לאורך השנים בלי ידיעתי.
הכרה על כך שאני כל כך נאמן שאין מצב שאני אשים לב לרמזים מהמין השני אם אני במערכת יחסים
עם מישהי.
עצב על כך הרבה שנים מבוזבזות.

אבל מה שהכי חושב זה שהבנתי כמה אני עובד מתוך התנגדות -
ברגע שמישהי מתנגדת לי - החשק עולה.
ברגע שהיא מצהירה - אני רוצה אותך כאן ועכשיו - החשק יורד.

הדברים האלו שמנהלים אותנו - נורא!

בסוף השיחה נפרדנו בחיבוק - היא נסעה לאסוף את הבת שלה מהבייביסיטר
ואני חזרתי לי לבית.

ביום ראשון אני אחפש דירה בקיבוץ
אולי אני אשכור שם חדר.

לוטרה