שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

להטוטי החיים

מיומנו של גבר חדש!
לפני 14 שנים. 28 בספטמבר 2010 בשעה 22:24

אני בטוב.
אני והשותפה שלי בזוגיות חדשה וזה ממש עושה לי טוב.
חודש אנחנו הסתובבנו אחד סביב השני בלי לגעת.
היא שלחה לי רמזים כמו לשלוח לי את השיר של דניאלה ספקטור ( לישון בלעדיי )
ובסופו של דבר היא ממש ביקשה ממני להושיט לה יד כי היא לא תוכל לעשות את הצעד בלעדיי.

היא הגיעה אליי לקיבוץ ושוב אמרה שהיא רוצה ללכת הבייתה בסוף הערב ופתאום נפלה עליי עצבות כזו ששטפה אותי מבפנים ויצאה החוצה.
היא זיהתה את זה מייד והתיישבה לידי.
ואני - ממושמע - הושטתי יד אחת וככה התחילו נגיעות שהתפתחו בסופו של דבר ללילה מדהים....

כל החששות שלי לגבי התאמה מינית התבדו באותו ערב -
ממש אי אפשר לדעת כלום עד ששוכבים עם מישהי - זה מדהים.

פתאום מצאתי מישהי שממש נהנית לענג אותי באותה מידה שאני נהנה לענג אותה.

בהתחלה מיד יש את הפנטזייה של הנשלט אבל ברגע שמשחררים את זה - רואים שדברים חדשים נפתחים בפניי
כמו העובדה שלאט ובעקביות הצלחנו להגיע למצב שבו אנחנו עושים מין אנאלי מלא שגם זה מדהים - איך אנחנו ביחד
פורצים את הגבולות ונהנים מהאנאלי באותה מידה.

מה שטוב זה שכשאתה באמת מוכן להיות בקשר ולא להלביש עליו את הסיפור והפנטזייה - פתאום כל מיני דברים חדשים מגיעים ומצליחים להפתיע אותך.
כל הזמן יש לנו דיבור על מה קורה בינינו - זה נשמע קצת מעייף אבל זה בעיקר עוזר לשנינו לשמור על פוקוס של לא לברוח ולא להעלות הגנות - כי זה בסופו של דבר הכי קל.

אני פתאום מבין מה ההבדל בין בחורה לאישה בשלה שיודעת מה היא רוצה ומוכנה להתמסר אליי במלואה שזו תחושה ששווה כל תחושה אחרת.
ועוד מה שמדהים הוא שהתמסרות זו תכונה שהיא ממש לא מורגלת אליה אבל משהו בי גורם לה לאמון ולהתמסרות כזו שהיא לא חוותה מעולם...

אחד הבונוסים לזה - זו העובדה שפתאום מול הנשיות שלה - עולה הגבריות שלי ומתבהרת - והיא אוהבת את זה - את הביטחון של המגע שלי
ומתמסרת לכל מה שאני עושה לה ועבורה.

משהו מבשיל ומתבגר שם.

לפני שהתחלנו - היא סיפרה לי שבן הזוג שלה הקודם היה גם בענייני שליטה וזה עשה לה ממש רע כי לא הייתה שם אינטימיות ועכשיו אני מרגיש שדווקא יש לזה מקום ביחסים שלנו
בגלל שיש שם אינטימיות - רק שבמקום לכפות את זה מבחוץ על היחסים - אנחנו נותנים לזה לצוץ ברגע עצמו כאשר התפקידים משתנים.

אני לא חושב שזה ממש יוביל ליחסים בדסמים מובהקים אבל בינתיים חוויתי כמה עינויי פיטמות מהנים במיוחד 😄

חג שמח לכל תושבי הכלוב
למרות שקצת פרשתי - ליבי עדיין פה.

שלכם
לוטרה.

לפני 14 שנים. 7 בספטמבר 2010 בשעה 21:59

מתנצל על העדרותי הממושכת.
בכל שבוע אינסוף ארועים.
ככל שאני מנסה לעצור - הקצב רק הולך וגובר.
מנסה קצת להרגיע ולהכניס מרווחי נשימה...
ביום חמישי האחרון חזרתי לקבוצה שלי ושם פגשתי את מי שהיה לי רומן איתה כשהייתי נשוי.
אני יודע שעד עכשיו הצטיירתי כגבר נאמן ( מדיי) אבל רק בשביל שלא יהיה ספק,
מעולם לא בגדתי באשתי במובן המקובל של המילה.
בזמן הלימודים שלי התאהבתי בבחורה מדהימה וצעירה ולמעשה גם היא התאהבה בי לתקופה מסויימת.
ולמרות שהיו לנו מלא הזדמנויות מסוגים שונים לממש את ההתאהבות, אני לא נגעתי בה ולו לרגע.
לא ממש יכולתי לבגוד באשתי ולמרות שבאופן מובהק לא היה לי טוב בנישואים שלי, עדיין
לא יכולתי לשאת את המחשבה של הבגידה.
ואז אמרתי לה שלא מתאים לי הסיפור וקצת התרחקנו, ואז אני התגרשתי ואז כבר היה לה חבר...

ואני - נשארתי מאוהב.

השנייה הראשונה שבה ראיתי אותה הרגישה לי כמו בעיטה ישר לצלעות.
לאחר מכן, קצת התרגלתי לנוכחות שלה.
היא התקרבה אליי ואני חיבקתי אותה.
מין חיבוק כזה מהיר ומכני.

החיוך שלה המיס לי כל חלק בגוף.
העיניים שלה..

והיא בכלל לא כזו שרואים וישר שמים לב אליה.

my funny valentine

במהלך המפגש ניסיתי להבין מה יש בה שגורם לי להרגיש כל כך חסר כח מולה.
לא ממש הצלחתי.
לא חושב שאפשר ממש להבין את הלב בעזרת הראש.

אלוהים יודע כמה זמן ייקח לי עד שאני אתאושש.

ומאז קרו עוד מיליון דברים -

עזבתי את הקרקס - ועברתי לדירת חדר וחצי בקיבוץ.
עכשיו סוף סוף יש אינטרנט - חיים 😄

וכמובן שגם פה הצלחתי להסתבך - חברה טובה שלי גרה פה.
גרושה עם ילדה מדהימה.
וכמובן שהיא כבר הודיעה לי שהיא רוצה להתחתן איתי.
היא ממש חתיכה האמת - רגליים ארוכות, גוף יפה.

אני מרגיש קצת כמו בחיזור גורלי איתה - היא כבר הודיעה לי שהיא מתחתנת איתי.
שלשום התקרבנו אחד לשנייה ממש ובשלב מסויים אפילו התנשקנו - אבל אני מייד הרגשתי רע עם זה.

יש בינינו חיבור טוב, אבל איך אפשר להתנשק עם מישהי ככה סתם?
זה הרגיש לי לא טוב.

היא הזמינה אותי אתמול אליה לדירה בלילה עם בקבוק יין - לא באתי.
לא מתאים לי שטויות כאלו.

היא נכנסה לקטגורייה של חברה טובה שאני אעשה הרבה עבורה, אבל בלי אהבה או משהו באזור הזה - אין מצב לכלום.

אתמול נפגשתי עם השותפה שלי בלילה - היה ממש טוב.
הכנו את המפגש שלנו של הקבוצה והיה ממש מוצלח.

גם איתה היו עניינים - בשבועיים האחרונים אנחנו מתראים גם מעבר לשעות העבודה
ובעצם אם היינו יוצאים באופן רישמי אני מניח שכבר מזמן היינו מנסים דברים.

אבל היא משהו אחר - היא שיעור חשוב עבורי ואני עבורה -
קשה קצת לפרט את הכל אבל בסופו של דבר ההחלטה היא פשוט לראות מה באמת מתפתח בינינו בלי לנסות להלביש על זה
את הסיפור שהיינו רוצים שיהיה שם.

יכולת הרגישות שלה היא כל כך גבוהה שעוד לא פגשתי כזו - היא יודעת להבחין בכל רגש שעולה בי עוד לפני שאני אפילו זיהיתי אותו.
מספיק שאני קצת מפנטז על השדיים שלה והיא כבר נועצת בי מבטים...

אחד הדברים שהיא ייעצה לי ואני מנסה ליישם - בטח מול החברה שלי בקיבוץ וגם בכלל - זה לנסות לייצר קצת רווח ביני ובין החיים - קצת לקבל פרספקטיבה על המתרחש ולא ישר להישאב לתוך
הסיפור.

עם החברה שלי מהקיבוץ באמת נוצר חיבור מחדש טוב, וכבר הבת שלה מאוהבת בי ובאמת שהכל מצווין - אבל ברור לי שאין לי הרבה מה ללמוד איתה ובזה נגמר הסיפור!

אני יודע שהכל נשמע עדיין כאוטי, אבל משהו בי יודע שהדברים מתחילים לקבל התבהרות חלקית...

השותפה שלי בהחלט מתחילה לגעת בי במקומות עמוקים ואני אוהב את זה.

עד הפעם הבאה -
שנה טובה ומוצלחת לכולם

שלכם
לוטרה

לפני 14 שנים. 31 באוגוסט 2010 בשעה 19:13

לפעמים אני חושב שכל הצרות שלי ייגמרו ברגע
שיהיו לידי זוג שדיים לשים עליהם את הראש בלילה.

מאז שנפרדנו אני לא באמת ישן בלילה - הלילות שלי מסוייטים.
הדימיון מתערבב עם המציאות, קופץ כל שעה וחצי בבהלה ולא ממש מבין היכן אני,
האם הגיע כבר הבוקר, האם אני ער, חולם, כדאי כבר לקום או לחכות עד שאני ארדם שוב.

הקצב הזה שבו אני חי לא ממש מאפשר לי להרגע.
אתמול ראיתי לבד סרט במיטה מול המק 27 אינטש שלי 😄
לא עזר לי בכלל.

דיברתי היום עם השותפה שלי - אמרתי לה שאני לא רוצה לערבב אותה בתוכי.
עד עכשיו רק דיברנו מסביב והיינו אחד עם השני.
עכשיו פתאום הפוקוס עובר לזוגויות קצת למרות שעדיין לא הייתה שום נגיעה.
אני חושב שהיא גם הסיבה בגללה הפסקתי לראות את ק' שהייתה מדהימה
והיה בינינו חיבור מיני מדהים, אבל משהו שם לא התיישב לי טוב עדיין בלב.

יכול להיות שאני ממש מפגר - אבל נדמה לי שאני לא יכול ממש להיות בשתי מערכות יחסים בבת אחת
עם נשים, אפילו שעם אחת מהן עדיין לא קורה כלום.

השותפה שלי היום אמרה לי שהיא לא טיפשה ושהיא יודעת מה עובר עליי ושאני לא אדאג לה - היא ילדה גדולה והיא יודעת לדאוג לעצמה,
אבל לי עדיין קשה עם זה - אני לא יכול לערבב מישהי ככה עם כל הכאוס שלי.
אני ישר לוקח אחריות ומנסה לראות איך לעזור.

יש בי עוצמות גדולות.
לא פשוט לעמוד מולי ולא להסחף.
ואני עוד בסובלימציה - מנסה לא לייצר נזקים.
כשאני במלוא הכוחות שלי ומאוזן - אני כמו טורנדו.

איך חבר שלי הגדיר את זה פעם - אנשים רוצים להיות לידך רק בשביל לאסוף את הפרורים שאתה משאיר בקסם שלך.
בחיי שרק החודש 5 בחורות אמרו עליי שאני מציאה לא נורמלית וחלק מהן כבר הודיעו לי שהם רוצות אותי.

השותפה שלי אמרה לי שהיא רוצה ללמוד ממני איך לרקוד עם החיים כמוני אבל אני לא ממש מרגיש שאני רוקד -
יותר נסחף.

כשנפרדנו אמרתי לעצמי שהמשימה שלי היא להישאר פתוח לעולם
לא לתת ללב להסגר

כל תחושה של התאהבות ישר יוצרת אצלי את התחושה של הנה - אני שוב לא עם הידיים על ההגה.

פחדן

מה אני מחפש באתר הזה - אלוהים יודע -
אני בסך הכל צריך לאהוב ולהיות נאהב.

אה כן - ושמישהי תהיה חזקה מולי.
ממש חזקה.

תתנגדי לי ואני ארצה אותך
תרצי אותי ואני אלך

אבל זהו - שאין לי ממש זמן להשקיע כרגע מעבר למה שאני כבר משקיע
בשטויות שלי.

לשמור על פוקוס

ילדים
אחריות
כסף

יצאתי קצת מבולבל
העיקר שיצא

אור ואהבה לכולם
לוטרה

לפני 14 שנים. 29 באוגוסט 2010 בשעה 19:02

בשביל להפיג קצת את השעמום ולא לייצר תבניות רציפות בבלוג שלי,
הפעם אני אספר את אחד הסיפורים הכי הזויים שאני שמעתי עליהם ושקרו למישהו שאני גם מכיר אישית.

מדובר באיש קרקס אווירי.
אחד הטובים בארץ ואפילו בעולם.
שיום אחד נסע להופיע באירופה.

עכשיו - בקרקס אווירי בדרך כלל מה שצריך זה מקום גבוה לתלות עליו את הציוד - לדוגמא -
תקרה של אולם ספורט או עץ גבוה או מה שמכנים rig - שזה מתקן ענק מברזל שעליו תולים את הציוד.

במקרה שלנו, אותו איש קרקס החליט להופיע בחוץ ובשביל שהמופע יהיה קצת יותר מעניין, הוא החליט לתלות
את החבל שלו מכדור הליום ענקי שצף מעל הקהל.
כמובן שאותו בלון היה קשור לרצפה ומעוגן כנדרש.

בשביל שלא יהיו פאשלות, אותו איש קרקס מהולל, איבטח את עצמו לבלון כך שבמקרה שהחבל נקרע או משהו כזה,
הוא עדיין יישאר תלוי.

וכמו בכל הסיפורים ההזויים, משהו השתבש...

בשלב מסויים - העוגנים של הבלון השתחררו באמצע ההופעה והבלון התחיל לאט לאט - לרחף עצמאית.
בהתחלה לא מאד גבוה והקהל אפילו חשב שזה חלק מההופעה והחל לעקוב אחר הבלון והחבל והאיש
שקשור עליו בכל מיני פוזיציות קרקסיות.

אבל אז הבלון החל לעלות יותר גבוה
ויותר גבוה
ויותר גבוה
ויותר גבוה

כמה גבוה?
מכירים את זה שבלון הליום של ילד משתחרר לו מהיד ואז הוא מתחיל לעולות לשמיים
ומנסים לעקוב אחריו ולא מצליחים כי הוא נהייה ממש קטן?

ככה בדיוק קרה לאותו איש קרקס.

עכשיו אתם בטח תוהים - מה עבר לו בראש ולמה הוא לא קפץ כשהייתה לו הזדמנות?
זוכרים את חבל הביטחון שהוא היה קשור בו?
למעשה - הוא לא היה יכול לקפוץ גם אם הוא ממש היה רוצה, אלא אם הוא היה מגיע עד הבלון ומשחרר אותו,
אבל אני מניח שמרוב הלם הוא לא ממש חשב על זה.

רק תחשבו מה עובר לאיש בראש כשהוא מתחיל לעלות כל כך גבוה בשמיים...

ממה שאני שמעתי - הוא הגיע לגובה של שני קילומטרים או משהו ביזארי כזה
עד שהבלון פשוט התפוצץ.

ומה קרה בסוף?

האמת - הלא ייאמן - בדרך כלשהיא הוא שרד את הנפילה.
יכול להיות שזה בגלל שהבלון קצת האט את הנפילה,
וגם אולי בגלל שהוא התעלף באמצע הדרך וכל הגוף שלו היה רפוי,
ואולי גם בגלל שהוא נפל על ערימה של כל מיני דברים,

אבל האמת היא שהוא שרד את הנפילה ומושתלים לו בגוף כל מיני דברים,
מה שלא מונע ממשנו היום - להופיע באוויר.

אבל כנראה כשהוא קשור לתקרה.

שלכם

לוטרה.

לפני 14 שנים. 28 באוגוסט 2010 בשעה 21:37

בכלל רציתי להגיע הבייתה ולכתוב את כל מה שעבר עליי בסופשבוע הזה
ובמקום זה אני מוצא את עצמי שעתיים רק עונה להודעות הפרטיות ולכל התגובות בפוסט היחידי שלי.
נורא!
אין לי חיים יותר...
אני שונא להתמכר...
ועכשיו אני קרוע מדיי לכתוב בצלילות והיו לי כל כך הרבה דברים לשתף -
על סופשבוע של ג'אגלינג מדהים.
על זה שאני והשותפה שלי להנחייה מתחילים להתקרב אחד לשנייה,
אבל זה קשר בעייתי - היא חשובה לי מדיי בשביל שאני אקלקל את הקשר עם כל מיני הצעות מיותרות,
אז אני נוקט בגישה ההפוכה - אני פשוט מספר לה על כל ההרפתקאות המיניות שלי מתוך תקווה שזה ירחיק אותה ממני,
אבל נדמה לי שבסופו של דבר זה רק מחרמן אותי יותר.
היום הייתי איתה בבית והיא נכנסה להתקלח.
לחשוב שכל מה שמפריד בינינו זו דלת.
כל מה שמפריד ביני ובין השדיים המדהימים שלה, זו רק דלת אחת מעץ.
ביני ובין הפנטזייה של לרדת לה במקלחת כשהיא רטובה כולה.

אבל לא עכשיו!
זה לא מתאים.

היא עדיין חלשה מדיי בחיים שלה- מתמודדת עם דברים קשים.
ואני גם לא יודע עם היא בעניין שלי, למרות שאני מניח שכן.

אבל גם אני לא חושב שאנחנו אם אותם צרכים מיניים דומים.

יש לה הרבה כאבי ראש.
קשה לה למצוא חנייה בסופר.

מה אני עושה?
הצילו!

אני כבר מנסה למצוא תרוצים ללמה אנחנו לא מתאימים?
סימן לא טוב בהחלט...

בהחלט לא טוב...

עד שתהיה לי עוד שעה פנוייה
שבוע מדהים לכולם 😄
שבוע של אור ואהבה ודרכים חדשות ומיטיבות.

לוטרה.

לפני 14 שנים. 26 באוגוסט 2010 בשעה 11:55

בימים שלי יש כל כך הרבה רבדים שונים של התמודדויות -
לפעמים אני תוהה בעצמי איך אני מצליח לעשות את המעברים בלי
שדעתי נטרפת.

בין העבודה, הילדים, הגרושה, הפנטיות, הלקוחות, התכנות, העיצוב, המאוויים, ההוראה, החברים,
הסדנאות, ההנחייה, הלימודים....

בין כולם איפה שהוא נמצא אני,
לוטרה

לפני 14 שנים. 25 באוגוסט 2010 בשעה 17:39

אין הרבה אנשים שבתמונת הפרופיל שלהם שמו תמונה של זוג.
שזה מעניין בהתחשב בעובדה שהרבה אנשים מחפשים פה קשר ובמקום לשים
תמונה שמתארת את מה שהם מחפשים, הם שמים תמונה של עצמם או של פנטזייה כלשהיא.

הבעייה עם התמונות הפנטזיונריות היא שזה מייצר ציפייה שצריך בסופו לעמוד מאחוריה
אם גם נפגשים בסוף עם מישהי או מישהו.

עכשיו זה הזמן לבדוק את התמונה החדשה שהעלתי 😄

לוטרה

לפני 14 שנים. 25 באוגוסט 2010 בשעה 8:38

מסוג ההחלטות הספונטניות האלו שרק בדיעבד מבינים לאן הן מובילות..

אתמול היה לי לילה בהחלט מרתק
נפגשתי עם מישהי בענייני עבודה שידעתי שהיא גם דומית.
ולמרות שהבטחתי לעצמי לא לגלות שום פרטים - כמובן שתוך שעתיים היא כבר
ידעה עליי הכל...
כולל את הסיבה בעטיה קבעתי איתה פגישה.
למרות שהאמת היא לא ממש כזו פשוטה -
קבעתי איתה פגישה קודם כל בגלל שרציתי להכיר אותה באופן כללי בתור בן אדם,
מה שבהחלט היה מעניין - לפחות על פי עניות דעתי הייתה שם כימייה טובה.
הראיתי לה את הלוטרה שלי לאחר שגם לה יש טוטם אינדיאני על הגוף.

כשהשיחה גלשה לענייני בדסמ, הבנתי ממנה שיש לה הרבה ניסיון ובעיקר
דיברנו על מה אני מחפש בקשר כזה.
היא ציינה שבדרך כלל קשרים עם דומית נעשים מחוץ למערכת יחסים מלאה
ואני חושב שאם כבר יש לי קשר עם דומית, אני כן רוצה שהיא תהיה בת זוג שלי.
קודם כל כי אני זקוק להרבה אינטימיות בשביל להתמסר למישהי.
ודבר שני כי קיימת סכנת התאהבות וזה ממש לא מתאים לי להתאהב במישהי שכבר נמצאת במערכת זוגית.
היא קצת הורידה לי את הרוח מהמפרשים בהקשר של למצוא מישהי שגם תהיה בת זוג שאני אוכל לאהוב
ולתת לה את כל מה שאני יודע לתת וגם שתהיה לנו מערכת יחסים בדסמית מחוץ לזה.
מה שהדהים אותי זה שיש לה בן זוג שלא אכפת לו בכלל שהיא מנהלת מערכות יחסים עם עבדים שונים,
כנראה שאני לא מספיק פתוח עדיין וכנראה שאני גם ספוג טראומות של 16 שנים של קשר זוגי שבו תמיד
נשארתי נאמן למרות כל מה שעברתי שם ( ראו פוסטים מוקדמים יותר...)

אני חושב שהיא הזמינה אותי לבדוק האם אני מעוניין ביחסים בדסמים נטו,
אבל אני בהחלט צריך להתבשל עם זה עוד -
אני עדיין בפנטזייה של מערכת יחסים מלאה...

דורש עוד זמן ואומץ.

היא הזמינה אותי למסיבה השבוע, אבל אני לא לגמרי סגור על זה גם.

לא יצאתי ממש החלטי בפוסט הזה.

או שכן.

לוטרה.

לפני 14 שנים. 23 באוגוסט 2010 בשעה 21:19

נוסע חזרה הבייתה ב 12 בלילה
ופתאום מוצא את עצמי מול הבית הישן.
היכן שהאישה והילדים ישנים עכשיו לבטח.

בכלל התכוונתי להגיע למיטה שלי,
אבל לנשמה היו תכניות משלה -
הידיים מנחות את ההגה בנתיבים קבועים -
טייס אוטומט

מסתכל מבחוץ על בית העץ שבניתי , על האומגה, על הנדנדות, על המתקנים, על השבשבת
שלקח לי יומיים להזיז למקומה החדש...

איך אפשר לפרק דבר כזה?

איזה טמטום וחוסר תכלית

והרי הכל זמני וארעי בכל מקרה

נולדנו ערומים ונמות ערומים

לוטרה