בכלל רציתי להגיע הבייתה ולכתוב את כל מה שעבר עליי בסופשבוע הזה
ובמקום זה אני מוצא את עצמי שעתיים רק עונה להודעות הפרטיות ולכל התגובות בפוסט היחידי שלי.
נורא!
אין לי חיים יותר...
אני שונא להתמכר...
ועכשיו אני קרוע מדיי לכתוב בצלילות והיו לי כל כך הרבה דברים לשתף -
על סופשבוע של ג'אגלינג מדהים.
על זה שאני והשותפה שלי להנחייה מתחילים להתקרב אחד לשנייה,
אבל זה קשר בעייתי - היא חשובה לי מדיי בשביל שאני אקלקל את הקשר עם כל מיני הצעות מיותרות,
אז אני נוקט בגישה ההפוכה - אני פשוט מספר לה על כל ההרפתקאות המיניות שלי מתוך תקווה שזה ירחיק אותה ממני,
אבל נדמה לי שבסופו של דבר זה רק מחרמן אותי יותר.
היום הייתי איתה בבית והיא נכנסה להתקלח.
לחשוב שכל מה שמפריד בינינו זו דלת.
כל מה שמפריד ביני ובין השדיים המדהימים שלה, זו רק דלת אחת מעץ.
ביני ובין הפנטזייה של לרדת לה במקלחת כשהיא רטובה כולה.
אבל לא עכשיו!
זה לא מתאים.
היא עדיין חלשה מדיי בחיים שלה- מתמודדת עם דברים קשים.
ואני גם לא יודע עם היא בעניין שלי, למרות שאני מניח שכן.
אבל גם אני לא חושב שאנחנו אם אותם צרכים מיניים דומים.
יש לה הרבה כאבי ראש.
קשה לה למצוא חנייה בסופר.
מה אני עושה?
הצילו!
אני כבר מנסה למצוא תרוצים ללמה אנחנו לא מתאימים?
סימן לא טוב בהחלט...
בהחלט לא טוב...
עד שתהיה לי עוד שעה פנוייה
שבוע מדהים לכולם 😄
שבוע של אור ואהבה ודרכים חדשות ומיטיבות.
לוטרה.
לפני 14 שנים. 28 באוגוסט 2010 בשעה 21:37