מסוג ההחלטות הספונטניות האלו שרק בדיעבד מבינים לאן הן מובילות..
אתמול היה לי לילה בהחלט מרתק
נפגשתי עם מישהי בענייני עבודה שידעתי שהיא גם דומית.
ולמרות שהבטחתי לעצמי לא לגלות שום פרטים - כמובן שתוך שעתיים היא כבר
ידעה עליי הכל...
כולל את הסיבה בעטיה קבעתי איתה פגישה.
למרות שהאמת היא לא ממש כזו פשוטה -
קבעתי איתה פגישה קודם כל בגלל שרציתי להכיר אותה באופן כללי בתור בן אדם,
מה שבהחלט היה מעניין - לפחות על פי עניות דעתי הייתה שם כימייה טובה.
הראיתי לה את הלוטרה שלי לאחר שגם לה יש טוטם אינדיאני על הגוף.
כשהשיחה גלשה לענייני בדסמ, הבנתי ממנה שיש לה הרבה ניסיון ובעיקר
דיברנו על מה אני מחפש בקשר כזה.
היא ציינה שבדרך כלל קשרים עם דומית נעשים מחוץ למערכת יחסים מלאה
ואני חושב שאם כבר יש לי קשר עם דומית, אני כן רוצה שהיא תהיה בת זוג שלי.
קודם כל כי אני זקוק להרבה אינטימיות בשביל להתמסר למישהי.
ודבר שני כי קיימת סכנת התאהבות וזה ממש לא מתאים לי להתאהב במישהי שכבר נמצאת במערכת זוגית.
היא קצת הורידה לי את הרוח מהמפרשים בהקשר של למצוא מישהי שגם תהיה בת זוג שאני אוכל לאהוב
ולתת לה את כל מה שאני יודע לתת וגם שתהיה לנו מערכת יחסים בדסמית מחוץ לזה.
מה שהדהים אותי זה שיש לה בן זוג שלא אכפת לו בכלל שהיא מנהלת מערכות יחסים עם עבדים שונים,
כנראה שאני לא מספיק פתוח עדיין וכנראה שאני גם ספוג טראומות של 16 שנים של קשר זוגי שבו תמיד
נשארתי נאמן למרות כל מה שעברתי שם ( ראו פוסטים מוקדמים יותר...)
אני חושב שהיא הזמינה אותי לבדוק האם אני מעוניין ביחסים בדסמים נטו,
אבל אני בהחלט צריך להתבשל עם זה עוד -
אני עדיין בפנטזייה של מערכת יחסים מלאה...
דורש עוד זמן ואומץ.
היא הזמינה אותי למסיבה השבוע, אבל אני לא לגמרי סגור על זה גם.
לא יצאתי ממש החלטי בפוסט הזה.
או שכן.
לוטרה.
לפני 15 שנים. יום רביעי, 25 באוגוסט 2010 בשעה 7:38