להטוטי החיים

מתנצל על העדרותי הממושכת.
בכל שבוע אינסוף ארועים.
ככל שאני מנסה לעצור - הקצב רק הולך וגובר.
מנסה קצת להרגיע ולהכניס מרווחי נשימה...
ביום חמישי האחרון חזרתי לקבוצה שלי ושם פגשתי את מי שהיה לי רומן איתה כשהייתי נשוי.
אני יודע שעד עכשיו הצטיירתי כגבר נאמן ( מדיי) אבל רק בשביל שלא יהיה ספק,
מעולם לא בגדתי באשתי במובן המקובל של המילה.
בזמן הלימודים שלי התאהבתי בבחורה מדהימה וצעירה ולמעשה גם היא התאהבה בי לתקופה מסויימת.
ולמרות שהיו לנו מלא הזדמנויות מסוגים שונים לממש את ההתאהבות, אני לא נגעתי בה ולו לרגע.
לא ממש יכולתי לבגוד באשתי ולמרות שבאופן מובהק לא היה לי טוב בנישואים שלי, עדיין
לא יכולתי לשאת את המחשבה של הבגידה.
ואז אמרתי לה שלא מתאים לי הסיפור וקצת התרחקנו, ואז אני התגרשתי ואז כבר היה לה חבר...

ואני - נשארתי מאוהב.

השנייה הראשונה שבה ראיתי אותה הרגישה לי כמו בעיטה ישר לצלעות.
לאחר מכן, קצת התרגלתי לנוכחות שלה.
היא התקרבה אליי ואני חיבקתי אותה.
מין חיבוק כזה מהיר ומכני.

החיוך שלה המיס לי כל חלק בגוף.
העיניים שלה..

והיא בכלל לא כזו שרואים וישר שמים לב אליה.

my funny valentine

במהלך המפגש ניסיתי להבין מה יש בה שגורם לי להרגיש כל כך חסר כח מולה.
לא ממש הצלחתי.
לא חושב שאפשר ממש להבין את הלב בעזרת הראש.

אלוהים יודע כמה זמן ייקח לי עד שאני אתאושש.

ומאז קרו עוד מיליון דברים -

עזבתי את הקרקס - ועברתי לדירת חדר וחצי בקיבוץ.
עכשיו סוף סוף יש אינטרנט - חיים 😄

וכמובן שגם פה הצלחתי להסתבך - חברה טובה שלי גרה פה.
גרושה עם ילדה מדהימה.
וכמובן שהיא כבר הודיעה לי שהיא רוצה להתחתן איתי.
היא ממש חתיכה האמת - רגליים ארוכות, גוף יפה.

אני מרגיש קצת כמו בחיזור גורלי איתה - היא כבר הודיעה לי שהיא מתחתנת איתי.
שלשום התקרבנו אחד לשנייה ממש ובשלב מסויים אפילו התנשקנו - אבל אני מייד הרגשתי רע עם זה.

יש בינינו חיבור טוב, אבל איך אפשר להתנשק עם מישהי ככה סתם?
זה הרגיש לי לא טוב.

היא הזמינה אותי אתמול אליה לדירה בלילה עם בקבוק יין - לא באתי.
לא מתאים לי שטויות כאלו.

היא נכנסה לקטגורייה של חברה טובה שאני אעשה הרבה עבורה, אבל בלי אהבה או משהו באזור הזה - אין מצב לכלום.

אתמול נפגשתי עם השותפה שלי בלילה - היה ממש טוב.
הכנו את המפגש שלנו של הקבוצה והיה ממש מוצלח.

גם איתה היו עניינים - בשבועיים האחרונים אנחנו מתראים גם מעבר לשעות העבודה
ובעצם אם היינו יוצאים באופן רישמי אני מניח שכבר מזמן היינו מנסים דברים.

אבל היא משהו אחר - היא שיעור חשוב עבורי ואני עבורה -
קשה קצת לפרט את הכל אבל בסופו של דבר ההחלטה היא פשוט לראות מה באמת מתפתח בינינו בלי לנסות להלביש על זה
את הסיפור שהיינו רוצים שיהיה שם.

יכולת הרגישות שלה היא כל כך גבוהה שעוד לא פגשתי כזו - היא יודעת להבחין בכל רגש שעולה בי עוד לפני שאני אפילו זיהיתי אותו.
מספיק שאני קצת מפנטז על השדיים שלה והיא כבר נועצת בי מבטים...

אחד הדברים שהיא ייעצה לי ואני מנסה ליישם - בטח מול החברה שלי בקיבוץ וגם בכלל - זה לנסות לייצר קצת רווח ביני ובין החיים - קצת לקבל פרספקטיבה על המתרחש ולא ישר להישאב לתוך
הסיפור.

עם החברה שלי מהקיבוץ באמת נוצר חיבור מחדש טוב, וכבר הבת שלה מאוהבת בי ובאמת שהכל מצווין - אבל ברור לי שאין לי הרבה מה ללמוד איתה ובזה נגמר הסיפור!

אני יודע שהכל נשמע עדיין כאוטי, אבל משהו בי יודע שהדברים מתחילים לקבל התבהרות חלקית...

השותפה שלי בהחלט מתחילה לגעת בי במקומות עמוקים ואני אוהב את זה.

עד הפעם הבאה -
שנה טובה ומוצלחת לכולם

שלכם
לוטרה