ניסויים זו עבודה קשה...

המשך רציף...

רק המחשבה, הפנטזיה שבליינד תשאר בגדר פנטזיה, עלינו לרכב ונסענו חזרה הביתה, ביתי הוא מבצרי, אני כל כך אוהב את הבית הזה, יש לי בו הכל, תמיד אמרתי לעצמי שחלק מהבדידות המדומה שבה אני חי טמונה בחלל שבו אני גר, ממעט לצאת ממנו, הוא כל כך מפרה אותי, מי שרוצה בחברתי שיבוא אליי!

לא עבר שבוע מאותו ערב שבועות הישיבה השיכורה משהו עם זוג החברם הטובים וההיכרות עם זוג החברים שלהם (שהם עצמם כלל לא זוג)
החלטנו יחד פשוט להזמין אותם אלינו, את החברים של החברים, סתם להראות להם את הממלכה שלנו, והיא ממש כזו, ממלכה, רחבת ידיים, גג פרטי, בריכה קטנה, גן עדן במרכז הארץ, בתוך האורבניזציה התל אביבית, גן עדן פרטי והכי לא אישי, עבודה מהבית.

הם הגיעו, ישבנו על הגג, שוב כמויות שתיה ואז היא הפתיעה, זוגתי, אישתי, האישה שלי באה אליי לחשה באוזני שאלה תמימה מלאת זדון...יפריע לך אם אתחיל עם הבחור???
רק לפני שבוע אמרתי לעצמי בשיחות הקבועות שאני מנהל עם עצמי... בליינד תשאר בגדר פנטזיה, קורמת עור וגידים.
אין בעיה עניתי בטון החלטי שאינו מתיר פינה קטנה של ספק
והא בלי להניד אף אף זרמה, והוא זרם איתה.
נותרתי אני, אני השולט שבנינו, אני המוביל, נותרתי אני והבחורה השניה, חשתי לעשות צעד, אז ישבנו בצד ושוחחנו ארוכות.

החשש, חשש מלחץ חברתי, לא רציתי שהבחורה תזרום איתי בגלל הסיטואציה ולא בגלל רצונה שלה, חשש מאישתי, היא תמיד ידעה עוד בטרם הפכנו זוג ובטח לפני החתונה, שלי ממש אין בעיה שגבר אחר יגע בה, אבל לראות אותי עם אישה נוספת, לא ידעתי איך תגיב, למרות שאמרה באותו הלילה תזרום איתה, תהנה תתפנק!

ישבנו שעות ושוחחנו ואז אמרתי לה, תשמעי, אם את שואלת אותי, אני הייתי שמח, אבל אני לא הולך לעשות שום צעד, אם תרצי תקחי, לא בספקנות, אלא בואי תגידי מפורשות, בואי קחי אותי, אל תתני לי סימן כי תמיד אפרש אותו שלא כהלכה, פאק, היום בפרספקטיבה לא מבין עד כמה הייתי לחוץ, אבל נלחצתי, אני גבר נשוי.

באותו השלב לא ידעתי עד כמה הבחור ואישתי התקדמו, הגג ענק והם נעלמו איפה שהוא באפלת הלילה.
היא ביקשה שאנשק אותה, זה כבר היה מעבר לסימן, נישקתי, ומשם הכל היסטוריה, אני לא מאלו שיכתבו כאן בלוג מחרמן מלא בתיאורי זימה, עד לאן הגיעה זקפתי, וכמה רוק היה בגרונה.

סלון הבית
עדיין מתמודד עם היוזמה שזוגתי לקחה והביאה את הערב הזה לאן שהוא, אבל המשכו היה הרבה הרבה יותר קיצוני, האמת אני כבר לא זוכר אם זה היה באותו הערב כי הבחורה כבר לא זכורה לי ממש בשלב הזה, אולי פשוט הערצתי לאישתי תפסה מקום כל כך דומיננטי בסיטואציה שלא ראיתי דבר מלבדם

רק זוכר אותי יושב על הספה בסלון, שניהם מולי, הוא גבר שבגברים, גוף של אל יווני, והיא זוגתי שלי, האישה שאיתה, האישה שבחרה בי להיות לבעלה, היא החליטה להיות השולטת שלו, לקחה יוזמה, זו שמבקשת ממני כבר שנתיים שאשלוט בה.

הכרתי הרבה מלכות בעבר, הייתי שותף לעשרות סשנים, שולטת כזו לא ראיתי מימי, זה בער בה, שלטה במילים, במעשים, בשעווה, בשוט, בפלאגים כמו שדה, הוא ונילי, ספג הכל ורק רצה עוד, ואת זה אפשר להוציא מונילי רק כאשר החיבור והשליטה באה ממקום כן ואמיתי, והיא היתה כזו, מלכה!!!

זה היה הסשן הכי מדהים שראיתי, מלכה בכל רמח אבריה והיא היא הנשלטת האמיתית שלי והפעם לשם שינוי, לא זוקף שום דבר לזכותי, את הבלוג הזה אני כותב, לא היא והוא כולו מקדש הערצה לה, לאישה שלי, אישתי, אהובתי, הנשלטת שלי.

היא הכל עבורו, בעיקר השקט. אולי בגלל זה ויתר על האובססיה לאתר, לחברה, לקהילה.
נפגשנו באקראי, ושלא באקראי, שולט, ותיק, מיומן, אקסטרימי, מגיע מעולמות מנטאליים סבוכים וחודר, חודר עמוק ומקבל בתמורה התמסרות טוטאלית, כמעט ביטול עצמי, אבל לא, הוא לא יימשך לביטול עצמי, הוא אוהב אותן חזקות, מתפקדות, דעתניות, שם, שם הוא נהנה לשחק, זה המגרש שלו.

היא ונילית, סטודנטית, סקרנית, לא נכחה באתר מתוך סקרנות, אלא מתוך מחקר מעמיק לעבודת הגמר של הלימודים. באה ממוקדת, לא נסחפת, חוקרת, לומדת.
הכירו.
התאהבו.
התחתנו.
הוא, לקח כמה צעדים אחורה מעולם השליטה שעד לאותו זמן היה כמעט כל חייו, זו הסביבה הטבעית ביותר עבורו, ולפתע, מתוך בחירה, נשאב לחיי זוגיות ונילית, קינקית? עוד לא בשלב הזה, רק בדיבורים, במחשבות הזימה, בפנטזיות.
היא ביקשה מספר פעמים לגוון, שאנסה לשלוט בה.
לא הצלחתי, החיבור הרגשי גדול מידי, אישתי, אישה שלי, איך אשפיל??? איך אכאיב??? (גם שיודע שהיא ביקשה), איך אחנך??? (מנטאלית, החינוך תמיד מגיע , אדם סוחף כזה. אז אולי לא נקרא לזה חינוך אבל בהחלט הובלה, הובלה לעולם שלי, לפינה שלי, יש כאלה שיכנו את זה טיפוס משכנע... לא עוסק בשיכנועים, בטח לא וכחן, מעלה ארגומנטים חזקים ולוקח בדרך כלל את כל הקופה)
היא נסחפה, אני נסחפתי, אז ניתן לומר בשלב זה שהיא נשלטה מנטאלית על ידי.
אני? אני נשלטתי מנטאלית על ידה - חזרה למקור, לבסיס, שיויון סלקטיבי, הגבר הוא החזק = הוא השולט.
האישה היא היא השולטת האמיתית, הייצרית, החזקה, אמא אדמה... זוגיות.
... שויון.

עוד בהתחלת הקשר (יחסית התחלה) טרום נישואין, אימצנו לנו נשלטת, שפחה, סאבית, בחורה מתוקה, דעתנית, מנותקת מהחיים לדעתנו, מחוברת לעצמה ולאדמה, לדעתה (ולדעת אמה)
מהר מאוד הקשר איתה הפך לשלישיה 24/7, טרום חתונה, בחודשים האלה שמתעסקים בתכנון ובארגון שלה, דוקא בעיתוי הכי לא נכון, מצאנו לעצמנו גלגל שלישי, אולי היום זה היה נתפס לגמריי אחרת.
השלישית, היא הייתה מתוקה נורא, כאילו שסוף סוף מצאתי את הנשלטת האולטימטיבית עבורי, היא פשוט נחכה שם, בחיים שלנו, הייתה לי לצל, הייתה לזוגתי לצל, בדיוק מה שרציתי לעצמי, קיבלתי בתוך מערך חלוקה ( אלו החיים שמזמנים לנו סיטואציות, נצל אותן או שהם תמיד ישארו כתקוות לא ממומשות)

אז השלישית חיה אצלנו קרוב לארבעה חודשים, ממש גרה אצלנו, היה בזה היררכיה של שולט וזוגתו, ונשלטת, אבל הייתה שם חברות, דאגה, ריבים, דעות, היא הייתה דעתנית, מאוד דעתנית.
זוגתי לא לקחה עמדה ברורה, לא בא לה לשלוט, ובטח שלא להשלט בסיטואציה המשולשת.
אז נשארתי אני וזוגתי ונשלטת, שיעמום.
נגמר.

התחתנו, שבנו לחיים ונילים, אינטנסיביים מאוד אבל וניליים, עד שערב אחד, לא מזמן, ערב חג שבועות התארחנו אצל חברים טובים, היו אצלם זוג חברים נוסף...
ישבנו, שתינו, שוחחנו ארוכות, בשלב כלשהו זוגתי ואני יצאנו לשאוף אויר רמת גני במרפסת השירות, זוגתי בחרמנותה ממזמזת אותי ואומרת... מה שהייתי עושה לבחור (החבר של החברים) ואני בשיא הטיבעיות מגיב...מה שאני הייתי עושה לבחורה...

ההמשך ממש קרוב...