תחילת מרץ, באחד מאזורי הגבולות של המדינה. בעקבות המצב החלטתי לחזור לשרת במילואים, ממרומי גיל 32, ובתחילת השנה והצטרפתי לגדוד חדש שהוקם שמורכב ברובו מבני האזור שלי. הגדוד שלי עלה לתפוס את הקו כאן לפני שבוע ובתור לוחם באחת הפלוגות אחת המשימות שלנו היא לעשות סיורים בגזרה. יש לנו שני סיורים, אחד בכל צד של הגזרה.
גזרת האחריות שלנו, ארוכה למדי, ומחולקת לפי מספור וסימונים על הגדר. להגיע ממרכז הגזרה לקצה שלה עם הרכב שבו אנו נוסעים יכול לקחת גם חצי שעה.
לאורך הגזרה פזורות מצלמות שבודקות כל מה שקורה. את חשיבותן של התצפיתניות שמפעילות אותן אתם ודאי מכירים. העניין הוא שבמשך כל המשמרת, אסור לחיילת שמפעילה את המצלמה הספציפית להסיט את ראשה מהמצלמה. אם תעשה כך היא תענש על זה. התפקיד החשוב ומלא האחריות שלה, דורש תשומת לב מרבית, בכל שעה של היום שבו היא במשמרת. הן תמיד פונות אלינו בקשר, מבקשות שנגיע לנקודות מסוימות לאורך הגזרה כדי לבדוק משהו שהן ראו במצלמה. הפנייה שלהן תמיד עדינה ונעימה ואנחנו תמיד מגיבים אליהן בכבוד.
מאז שעלינו לגזרה לפני שבוע , עשיתי כבר שלוש משמרות. שלושתן היו די סטנדרטיות - אנחנו נוסעים לאורך הגזרה, מדי פעם אחת התצפיות מזהה משהו וקוראת לנו בקשר ואנחנו קופצים מיד לנקודה כדי לבדוק את זה.
המשמרת הרביעית לעומת זאת, הייתה חריגה - שם סיפורנו האמיתי מתחיל.
-------------------------------------------------------------------------------------
זה היה עוד סיור רגיל בגזרה, שעת ערב מאוחרת, אנחנו כבר ארבע שעות למשמרת, נשארו עוד שעתיים - נוסעים לאורך הנקודות השונות בגזרה. פתאום, בשעה 20 בערב, שמעתי קול חדש בקשר. תצפיתנית חדשה כנראה עלתה למשמרת, אבל היה משהו בקול שלה שעכשיו שמעתי לראשונה שפשוט הרטיט אותי.
"היי סיור צפוני, אני מזהה משהו בנקודה 42 - סעו לשם עכשיו".
ילדה בת 19-20, מדברת בכזה ביטחון, פוקדת ככה על גברים שהם כמעט פעמיים הגיל שלה, מדברת בביטחון ובהחלטיות - פשוט הוקסמתי.
התחלנו בנסיעה לשם, אבל כמו שאמרתי, הגזרה היא ארוכה מאד. אחרי כמה דקות היא שוב עולה מולנו בקשר:
"סיור צפוני, איפה אתם - תגלגלו את עצמכם לנקודה 42 בטיל, החשוד לא מתרחק, זוזו כבר".
צחקנו ביננו, החבר'ה בסיור, על החוצפה שיש לה, אבל הנהג עשה כדבריה והאיץ - הגענו לנקודה ומיד כשהחשוד זיהה אותנו הוא ברח בחזרה.
"כל הכבוד לכם באמת, חבל שזה לקח לכם כלכך הרבה זמן, אבל עיקר שסילקת אותם מכאן".
העזות שבה היא דיברה אלינו התחילה לבעור בי. אמרתי לעצמי שאני חייבת לראות מי זו הבחורה הזו שהגיעה לסבב החדש.
---------------------------------------------------------------------------------
לאורך המשמרת היא הקפיצה אותנו עוד כמה פעמים, תמיד באותו טון מלא ביטחון ונועז, תמיד שהגענו החשודים ברחו במהרה וכל פעם שדיברנו איתה בקשר, הרגשתי שהלב שלי הולך ונכבש.
סיימתי את המשמרת ב22 בלילה, חזרנו לבסיס כדי שצוות אחר יחליף אותנו והחלטתי ללכת לבקר בחמ"ל התצפיות ממנו החיילות מפעילות את המצלמות, שהיה בדרכי חזרה מהחנייה של הסיור למגורים, כי הייתי חייב לראות מי זו החיילת הנועזת הזו שדיברה אלינו ככה. הגעתי לחמ"ל התצפיות , נכנסתי בדלת ושם היא הייתה - גיליתי שקוראים לה סתיו, והיא בת 20. מהחיילות הותיקות בפלוגה, משתחררת עוד חצי שנה.
הבטתי בה מהצד ומשם יכולתי לזהות שהיא בעלת שער שטני, ועיניים ירוקות וגובה שהערכתי בין 160 ל-165. מבנה גופה נראה מעט עגלגל מבעד למדים - לא בחורה רזה אבל גם לא ממש שמנה. עגלגלה יהיה תיאור נפלא עבורה.
היא בוודאי קלטה אותי בזווית העין, אם כי אני די בטוח שהיא לא הצליחה לקשר ביני לבין הבחור שענה לה בקשר בסיור.
הבטתי בהן קצת, בבנות האמיצות האלה שעושות את אחד התפקידים החשובים שיש ולא מקבלות מספיק כבוד. עמדתי שם והתפעלתי ושם החלטתי שאני חייב ללמוד להכיר אותה טוב יותר.
ביררתי עם המפקדות בחמ"ל לגבי הסבבים והמשמרות והבנתי שהיא בסבבים של 4-8 שעות, עד אמצע השבוע הבא. הבנתי שכדי לעשות מעשה, אני צריך להתאים את לוח המשמרות שלי בהתאם. בדקתי עם הסמל שאחראי על המשמרות של הסיורים שלנו ומצאתי כאלה שהסכימו להחליף איתי משמרות, פעם לבוקר ופעם ללילה, ככה שהן יחפפו לפחות בחלקן למשמרות של סתיו, בלי שהיא יודעת מי אני עדיין.
-------------------------------------------------------------------------------------
המשמרת הבאה שהייתה לי שחפפה איתה, הייתה משמרת בוקר ביום שלמחרת והפעם החלטתי להיות קצת יותר אקטיבי.
ביקשתי ממפקד הסיור להיות אחראי על הקשר וכאשר היא פנתה לסיור שלנו בקשר כדי לדווח לנו על זיהוי של התצפית, עניתי לה:
"בוקר טוב תצפית, כמה נעים לשמוע את קולך הבוקר, מה יש לך לדווח לי?"
התשובה שלי הפתיעה אותה, כי היא רגילה מן הסתם לשיח קשר סטנדרטי אז היא ענתה לי:
"תודה רבה סיור צפוני... אתה מחמיא לי, אני מזהה כמה חשודים מתקרב לגדר בנקודה 47, תגיעו לשם כמה שיותר מהר"
וככה זה המשיך - היא מזהה משהו חשוד ואנחנו נוסעים לבדוק את זה ותמיד שהיא פונה אלינו אני עונה לה עם אמירה שובבה פלרטטנית קטנה ואז מקבל את הדיווח.
סיימתי את המשמרת בהרגשה טובה והחברים שעלו איתי לסיור ראו את זה אבל הזהירו אותי שאין לי מה להתעסק עם צעירות כאלה, 12 שנה לפחות צעירה יותר, בטח כזו שעדיין בצבא בעוד שאני כבר במקום שונה לגמרי בחיים - עובד כמהנדס במשרד תכנון גדול ומתפרנס יפה מה שמאפשר לי לשכור דירה משלי ללא שותפים באזור די מרכזי בת"א. בנוסף לכך היא יוצאת רק פעם בשבועיים הביתה לסופ"ש.
אמרתי להם שזה סתם קצת פלרטטנות טבעית שלי ואין משהו מעבר לזה, אבל בליבי ידעתי שאני לא הולך לוותר על ההזדמנות להכיר אותה יותר לעומק.
כמו שסיפרתי, החלפתי משמרות עם חבר לפלוגה וסידרתי שגם המשמרת הבאה שלי בערב אותו יום תהיה חופפת למשמרת שלה. החלטתי שהפעם אהיה אקטיבי ובוטה קצת יותר. עלינו למשמרת ובפעם הראשונה שהיא פנתה אלינו בקשר עניתי לה
"ערב טוב לתצפי המעודפת עליי, לשמחתך זה שוב אני כאן. לאן את צריכה אותנו הפעם?"
החברים שהיו איתי בסיור צחקו בקול גדול, אבל אותי עניינה יותר התגובה שלה - שמעתי צחקוק קל בקולה כי כנראה שהיא החליטה להחזיר לי באותו מטבע וענתה:
"ערב טוב סיור צפוני שלי, אני מזהה שוב חשודים שמתקרבים לנקודה 48, מספיק שהם יראו את חבורת החיילים החסונים האמיצים שלנו מתקרבים ואני יודעת שהם יסתלקו... סעו לשם בבקשה בהקדם"
מהתגובה שלה הבנתי בוודאות שיש פה בהחלט עם מה לעבוד. המשמרת המשיכה כרגיל שאנחנו סורקים בגזרה לפי זיהוי של התצפית, וכל פעם התגובה שלי בקשר לקריאות שלה הייתה שובבית יותר, ובהתאם גם מהצד שלה.
היה ברור לשנינו שאם קצין רם-דרג יישמע את סוג התקשורת הזו בקשר, היא וגם אני עשויים להיענש - אבל זה לא מנע ממני להמשיך ולענות בצורה זו ובתגובה גם היא החליטה להיות נועזת ולזרום איתי ולהענות לאמירותיי באותו הסגנון.
הבנתי שיש לי כאן הזדמנות והחלטתי שאני הולך לנסות ולנצל אותה. שהמשמרת הסתיימה וחזרנו לבסיס בעשר בערב, הלכתי למגורים שלנו כדי להחזיר את כל הציוד שלי, ואז מיד שמתי פעמיי לחמ"ל התצפיות כי ידעתי שהמשמרת שלהן מסתיימת בשעה הקרובה. החלטתי שזה הרגע למפגש פנים אל פנים עם סתיו.
-------------------------------------------------------------------------------------
המשמרת שלהן נגמרה וראיתי את המחליפות שלהן נכנסות לחמ"ל התצפית. כשהן סיימו לחפוף את התצפיתניות שהחליפו אותן, ראיתי את סתיו יוצאת ממנו.
היא נראתה פשוט זוהרת, אפילו בשעת ערב מאוחרת, וההערכה שלי באמת הייתה נכונה - הגובה שלה באמת 165, השער שלה שטני וחלק שאסוף בצמה ארוכה שמשתלשת עד אמצע הגב שלה. העיניים שלה ירוקות בורקות עם מבט שגרם לי לפעום בערגה. מבנה גופה אכן עגלגל מבעד למדים - יש לה תחת עגלגל ובשרני שהמדים מחמיאים לו מאד וחזה שנראה די גדול, אבל מוסתר מאחורי פליז צבאי כבד.
קראתי לה: "סתיו!" והיא הביטה אליי בהפתעה.
ראיתי את ניצוץ ההתלהבות הזה במבטה, שהתחבר לי מאד לצחקוק הפלרטטני ששמעתי ממנה במהלך השיח שלנו בקשר. היא ענתה לי בחיוך מאד נבוך "שלום לך, אני מניחה שאתה סיור צפוני?"
עניתי לה "ודאי. החלטתי שהגיע הרגע לפגוש את התצפי האהובה עליי".
הצחקוק שלה הסגיר את מבוכתה מהסיטואציה, אבל היא ענתה לי בכל זאת "חחח תודה, אבל אתה מביך אותי"
עניתי לה "אולי זה בדיוק מה שתככנתי לעשות?"
היא צחקה אז ניצלתי את ההזדמנות ושאלתי אותה אם אוכל ללוות אותה חזרה מחמ"ל התצפיות למילואים.
היא אמרה לי "ממש תודה, אבל באמת שאתה לא צריך... אתה בטח גמור אחרי הסיור ומת לישון ובאמת שאני מסתדרת, זה לא כזה רחוק" אבל כמו שסיפרתי, הייתי נחוש למדי הפעם אז אמרתי לה "הכל בסדר, אני מתעקש. אשמח ממש ללוות אותך כדי לדאוג שהתצפי המועדפת עליי מגיעה למיטה שלה בבטחה".
היא אמרה לי עם חיוך גדול על הפנים "אוקיי, סבבה. תודה רבה !" והתחלנו ללכת.
-------------------------------------------------------------------------------------
בהתחלה השיחה הייתה כללית למדי - היא סיפרה לי על התפקיד שלה בצבא , על המשמרות בחמ"ל ועל החברות שלה עד שהגענו למגורים של הבנות, שהיו בקצה השני של הרחבה הגדולה, ממול למגורי הבנים שבהם חיילי גדוד המילואים שלי ישנים. ברגע שהגענו, שאלתי אותה אם היא רוצה שנשב עוד קצת כי היא מאד מסקרנת אותי ולשמחתי היא הסכימה. היא הובילה אותי לפינת ישיבה שהייתה מעט רחוקה יותר מהמגורים, בקצה הרחבה הגדולה, שהייתה ריקה למדי בשעת הערב המאוחרת הזו. שם ביקשתי ממנה לספר לי לעומק, מה באמת הסיפור שלה, והיא התחילה לספר.
היא סיפרה לי שהיא הבת הקטנה אחרי שני אחים גדולים ושהם במקור מעפולה, אבל לפני 5 שנים ההורים שלה התגרשו ואז אבא שלה עבר לגור בקנדה במסגרת העבודה שלו והקשר איתו התרופף מאד ואמא שלה החליטה שהם יעבור לגור בפ"ת, קרוב יותר למשפחתה של האם וקרוב יותר לעבודה שלה.
שמתי לב שקולה מתחיל מעט להיסדק, אז ליטפתי את היד שלה, כי הבנתי שהנושא הזה רגיש עבורה. היא לקחה נשימה עמוקה והמשיכה לספר לי שדמעות עולות בעיניה שלצערה הרב, לפני שנה וחצי אמא שלה נפטרה במפתיע ממחלה קשה שהתגלתה כ-3 חודשים לפני והדרדרה במהירות עד שהכריעה את אמא שלה, שעד לא הייתה בת 62 שנפטרה.
הרגשתי שליבי יוצא אליה ושאלתי אותה אם אני יכול לחבק אותה והיא הנהנה מבעד לדמעותיה. נתתי לה חיבוק חזק וגדול עד שהרגשתי שהבכי שלה נרגע ואמרתי לה שאני ממש משתתף בצערה ואחרי כמה רגעים שבהם הרגשתי את הגוף שלה שוקע תחת החיבוק שלי היא המשיכה לספר לי שאחרי שאמא שלה נפטרה, הם נשארו לבד, היא והאחים שלה לגור בדירה. אחיה הבכור עבר ללמוד בב"ש אז הם נשארו בדירה בעיקר היא ואחיה הגדול. אבא שלה הציע להם לבוא לגור איתו בקנדה, אבל זו לא באמת הייתה אופציה מבחינתם, בטח אחרי הריחוק שנוצר.
היא סיפרה לי שלאח שלה יש חברה כמה 4 חודשים, ובתקופה האחרונה הוא מתארח אצל המשפחה של החברה שלו לא מעט ולכן הרבה פעמים שהיא חוזרת מהצבא היא לבד בדירה רוב הסופש. לכן, פעמים רבות היא פשוט הולכת לישון אצל החברות הטובות שיש לה מהצבא או מהבית.
התרגשתי מאד מהסיפור שלה וכאב לי על האישה הצעירה הזו, שתוך 5 שנים בערך התפרקה לה כל המשפחה.
שאלתי אותה "איך זה שלבחורה כמוך, עם סיפור החיים העצוב מצד אחד אבל הביטחון העצמי המופגן מצד שני כפי ששמעתי במשמרת , אין בן-זוג?"
היא ענתה לי "וול, היו לי שני בני-זוג , גם בתיכון וגם בצבא... אבל הם היו צעירים מדי, הבחור מהתיכון זה היה בקטע של אהבת נעורים.. וזה פשוט לא היה זה בשבילי לטווח רחוק, בעיקר אהבה תמימה ראשונה. הבחור מהצבא היה כשהייתי חיילת צעירה שמתלהבת מלוחם קרבי וחתיך לפני שחרור שכל הבנות ריירו עליו, אבל די מהר הבנתי שהוא בעצמו עדיין צעיר מתלהב ושבסיס הוא אמנם היה איתי, אבל שהוא היה יוצא בזמן שאני בבסיס הוא היה יוצא למסיבות וזורם עם בחורות אחרות שנדלקו עליו. הוא שיחק במגרש כפול והרגשתי שזה פשוט לא בשבילי. הרגשתי שאני צריכה משהו, בוגר יותר.. אפילו הייתי אומרת, מנוסה ואפל יותר".
שאלתי אותה "מה הכוונה, אפל יותר מבחינתך?"
היא ענתה לי "בקטע דומיננטי, מוביל. החיים שלי די מפורקים עכשיו מחוץ לצבא. כמו ששמעת כאן אני מאד בטוחה בעצמי ובמקצועיות שלי, אבל אני מרגישה שמחוץ למסגרת הזו, אני צריכה מישהו שיאפשר לי לשחרר, שידאג לי וייקח אותי בדרך שלו"
זה בדיוק מה שהייתי צריך לשמוע. קמתי מהספסל שישבנו עליו והיא מיהרה לקום אחריי. "שבי, את לא צריכה לקום" אמרתי לה, והיא מיהרה להתיישב מיד.
הסתכלתי עליה בעיניים כאשר שמבטי מעליה, תפסתי בידי את הסנטר שלה והסטתי את ראשה מעלה ואמרתי "אני חושב שאני יכול לתת לך מה שאת מחפשת", התקרבתי אליה בעוד ידי עדיין אוחזת בסנטרה , נשקתי לה בלחי ולחשתי באוזניה "מה את אומרת?"
היא לחשה לי בחזרה "אני חושבת שיש מצב שעלית פה על משהו"
היא הרימה את ידיה כדי לאחוז בפניי ולנשק אותי אך מיד עצרתי אותה "השאירי את הידיים שלך על המושב ואל תזיזי אותן משם עד שאומר לך" והיא צייתה.
המשכתי לנשק אותה בנשיקות קטנות בלחייה, בעוד ידי יורדת למטה מסנטרה ומלטפת את צווארה, אוחזת בו בעדינות ומשחררת. הרגשתי את הסרעפת שלה זזה במהירות, את נשימותיה הולכות ומאיצות ואת קול האנחה הקטן שנפלט לה באוזניי.
ידי המשיכה לרדת טיפה, מתחככת בעדינות בכפתור העליון של חולצת המדים שלה, פותחת אותו בקלות. הרגשתי את גופה מתמסר למגעי ואת הנשימות שלה נעשות כבדות. ידי המשיכה לרדת לכפתור השני שפתיחתו גרמה לחשיפה ברורה של השקע העמוק בין שדיה הגדולים. הרגשתי את גופה רועד, מתעלם מזה שאנחנו יושבים בפינת ישיבה בבסיס, הקרובה המגורים שלה ושל חברותיה.
בליבי ידעתי שכבשתי אותה ועכשיו החלטתי שהיא תצטרך להתאמץ קצת בשביל לקבל את זה. בבת-אחת הסרתי את ידי מתוך חולצתה והפסקתי לנשק אותה.
פניה המופתעות והמאוכזבות היו בדיוק מה שרציתי לראות. "למה הפסקת?" היא שאלה אותי.
עניתי לה "אני אקבע מה הקצב המתאים. חוץ מזה, את צריכה ללכת לישון, יש לך משמרת בבוקר".
האכזבה על פניה הייתה ניכרת אז שאלתי אותה "את רוצה עוד מהדבר הזה, נכון?"
היא ענתה לי "אין ספק שכן."
שאלתי אותה "מתי את מסיימת את המשמרת שלך מחר?"
היא ענתה "בשעה 4 בבוקר"
אמרתי לה "אני אדאג מחר לעלות למשמרת לילה שמסתיימת ב-4 בבוקר. כדי שתהיה לנו קצת פרטיות, שתסיימי את המשמרת שלך, בואי תפגשי אותי ממש כאן, במיגונית מאחורי המגורים שלכן" והצבעתי על המיגונית שעמדה מעבר לכביש, קרוב לגדר ההיקפית של הבסיס.
היא חייכה אליי ואמרה "אני אוהבת איך שאתה חושב, נתראה מחר במיגונית".
אמרתי לה "וזה לא הכל, תלבשי בבקשה משהו נועז מתחת למדים, כדי לעורר בי מחשבות תאווה כל המשמרת".
היא ענתה לי "אני חושבת שיש לי משהו מתאים, אתה אוהב צבע סגול?"
אמרתי לה "בהחלט כן" וחייכתי.
נזכרתי לשאול אותה עוד דבר חשוב: "ועוד שאלה, את לוקחת גלולות?"
היא ענתה לי "כן"
אמרתי לה "טוב לדעת" וקבענו שנתראה מחר במיגונית בשעה 4 בבוקר אחרי המשמרת.
-------------------------------------------------------------------------------------
כל היום לא יכולתי לחכות שתגיע כבר המשמרת, כדי שהיא תסתיים כבר ואוכל לפגוש את סתיו. ידעתי שארצה להיות ערני, אז אפילו ישנתי שעתיים בצהריים.
המשמרת התחילה בשעה חצות, והשיח הקבוע ביננו בקשר המשיך "ערב טוב תצפי, סיור צפוני כאן בשבילך, מה את צריכה מאיתנו הפעם?"
הופתעתי מאד שהיא ענתה לי "הפעם אתם תובילו את הדרך ותחליטו לאן לנסוע ואני אסרוק את האזור במצלמה שלי".
ידעתי שהתשובה הזו אומרת שבהחלט יש לי למה לצפות בהמשך הערב ושיש סיבה לתאוותי להתעורר כי היא עוד תוביל אותנו לדברים טובים מאד מאוחר יותר.
הסיור עצמו עבר כסיור לילה סטנדרטי שלא קרה בו יותר מדי, בעיקר הרבה נסיעה הלוך וחזור לאורך הציר ושהגיעה השעה 4 וחזרנו לשער הבסיס, הרגשתי את הלב שלי נרגש ואת הציפייה שעוברת בגופי, מחכה לפגוש את סתיו במיגונית. ירדתי במהירות למגורים לשים את הדברים שלי בחדר והגעתי במהרה למיגונית.
בשעה 415 היא הגיעה. מתקרבת בחשש, מסתכלת לצדדים לוודא שאף אחד לא מסתכל.
היא נכנסת פנימה, ומציצה ורואה אותי שם מחכה לה, ממש בקצה המיגונית.
"בואי לכאן מולי ותני לי את חולצת המדים שלך" אני מורה לה והיא מתקרבת בצעדים איטיים ומאד מפוחדים, פורמת לאט לאט את הכפתורים הרבים בחולצה וחושפת חזייה סגולה ויפה שבקושי מצליחה להכיל את זוג שדיה. היא מגישה לי את חולצת המדים ומרכינה ראש ואני נהנה מאד מהמחווה הזו.
"בהחלט בחרת משהו מתאים" אני אומר לה ומתקרב אליה. אני מקרב את ראשי אליה ומפתיע אותה בנשיקה חושנית, מרגיש את שפתיה נפתחות ואת לשונה משחקת בלשוני.
אני מניח את חולצת המדים שלה בצד ושולח את ידי הימני מאחורי גבה ומשחרר את קרסי החזיה. הכתפיות מחליקות מידיה וחושפות זוג שדיים צעירים , עגולים וכבדים.
אני עובר לנשק את צווארה ומעביר את על שדיה, מלטף בעדינות ואוחז בפטמותיה, דוחף אחת מהן לפי ומוצץ אותה. הדבר מסב לה עונג רב ואנחותיה נשמעות היטב באוזני. אני מסיר את לשוני מפטמתה ועובר לזו השניה, בעוד ידיה עוברת לפתוח את חגורת המכנסיים שלי ושולפת את הזין שלי החוצה.
פתאום אני מפסיק ומתרחק ממנה מעט. היא מופתעת ומאוכזבת שקטעתי את העינוגים האלה, אבל גם היא מבינה שזו הייתה רק ההתחלה.
"תראי לי איך הגוף שלך עובד בשבילי" אני אומר לה והיא מיד יורדת על הברכיים.
אני מתקרב אליה ותוחב את הזין שלי בין שדיה הכבדים. היא מבינה מיד מה רצוני, ומצמידה את זוג שדיה על הזין שלי, דוחפת אותם כנגדו בעוד אני עולה ויורד, מתחכך בעור הרך , הנעים והמנחם של שדיה. אני מגביר את הקצב והיא נעה איתי, מעלה ומטה בתאווה גדולה ופתאום אני עוצר, תופס אותה בצמה היפה שלה ומרחיק אותה ממני.
"עכשיו תראי לי איך את יודעת לעבוד גם בלי ידיים. הושיטי אותן לאחור" אני מורה לה.
היא המומה אבל מצייתת. משלבת את שתי ידיה מאחורי הגב ואני ניגש ועומד מאחוריה, משתמש בחולצת המדים שלה וקושר את זוג ידיה בקשר חזק. שאני מסיים אני חוזר לעמוד מולה ואומר לה "הגיע הזמן להראות לי מה את יכולה לעשות".
היא ניגשת מיד למשימה ומתחילה ללקק את בסיס הזין שלי. לשונה עוברת בעדינות, בנשיקות וליקוקים לאורכו, לא מפספסת אף נקודה. שהיא מתחילה לדחוף אותו לפיה אני מפתיע אותה ותופס את ראשה מאחור ומתחיל לאט לאט להגביר את הדחיפה, דוחף את הזין שלי עמוק יותר ויותר לפיה. היא מבינה את הסימן ומתחילה להגביר את הקצב. מכניסה ומוציאה מפיה ומלטפת אותו בלשונה תוך כדי שהיא מביטה בי במבט פתייני ומלא תשוקה.
היא מנסה להרים את ידיה הקשורות אבל אני אוחז בהן ולא נותן לה.
"אמרתי לך בלי ידיים נכון?" אני אומר וידי נשלחת בפתאומיות אל פטמתה, תופסת ומסובבת אותה. גופה מתעוות והכאב ניכר על פרצופה ושאני מרגיש שהיא מנסה להרחיק את ראשה ממני אני לא מאפשר לה.
אני מביט בה במבט חודר ואני אומר לה "אם לא תצייתי, תהיה ענישה, הבנת?"
היא מהנהנת בראשה אבל הקולות היחידים שאני שומע הם הקולות של הרוק שלה על הזין שלי שנכנס ויוצא מפיה בעודי מאפשר לה לקחת רק נשימות קטנות בכל פעם.
אני משחרר מעט מאחיזתי בראשה והיא מנצלת את ההזדמנות כדי להוציא את הזין שלי מהפה שלה ומפנה את לשונה לעבר הביצים שלי. היא מעניקה להן טיפול נדיב למדי, משחקת בלשונה על כל אחת מהן, מכניסה אותה לפיה ומוציאה, עוברת מאחת לשניה.
שאני מרגיש שאני קרוב לשיא, אני מפסיק אותה.
"בהחלט הראת לי שאת יודעת לעבוד... ועכשיו הגיע הזמן לדבר האמיתי".
אני אוחז בידיה הקשורות ומרים אותן מעל ראשה כדי שיהיו בקדמת גופה ומביא אותה כך שתשען על הקיר בידיה הקשורות. היא עושה את זה ותוך כדי מנענעת את שדיה הגדולים כדי שיקפצו מולי. "אני רואה שאת נהנת מזה", אני אומר לה את זה וצובט שוב בפטמותיה. הפעם היא משמיעה אנחת כאב מלווה בעונג ואני משחק קצת בשדיה, נותן לה את המגע הנעים והמכאיב הזה שאני מרגיש שכלכך ממלא אותה.
בעוד היא שעונה על הקיר, אני מחליק את ידי בעדינות משדיה אל עבר מכנסיה, ומתחיל לפתוח את הכפתורים. "אני חושבת שתאהב מה שתראה שם" היא אומרת לי והכפתורים שמשתחררים חושפים בפניי חוטיני סגול שיושב יפה בדיוק בין פלחי עכוזיה הבשרניים.
אני מפשיל את מכנסיה עד מתחת לברך ונצמד אליה מאחור. הזין שלי זקוף לתפארת והיא מרגישה אותו ממש בפתח הכוס שלה, שרטוב כולו ממיצי תאוותה. "אני בהחלט אוהב את זה מאד" אני לוחש באוזניה בעוד אני מושך בצמתה ומסיט את ראשה לאחור.
אני מסיט את פס החוטיני ומחכך את הזין שלי בפתח הרטוב של הכוס שלה ומרגיש את גופה נצמד אליי, כמהה כלכך למגעי.
"את ממש רוצה את זה כבר, הא סתיו? " אני שואל.
"הו, כן... אני צריכה את זה כלכך, תזיין אותי כבר בבקשה" היא עונה לי.
"אשמח להגשים את בקשתך" אני אומר לה, ומחליק את הזין שלי לתוכה, מרגיש אותו ממלא אותה וחש את חום גופה העוטף אותו.
אני מתחיל לנוע פנימה והחוצה, חודר כל פעם עמוק יותר ואנחות העונג שלה ממלאות את חלל המיגונית. אני אומר לה "ששש תהיה שקטה יותר, שלא תעירי את כל החברות שלך שיבואו לראות איך אני מזיין אותך" ומניח יד אחת שסותמת את פיה. היד השניה שלי, מצליפה לה בתחת בכל חדירה שלי אליה ואני הולך ומגביר את הקצב.
גופה מתמסר אליי לגמרי ותנועותינו מתלכדות, במחול של תשוקה חסרת מעצורים. היא ממשיכה להיאנח, אך בקול שקט יותר אז אני מסיט את ידיי מפיה ועובר לאחוז בשדייה, לוחץ וצובט בתשוקה בזמן שהזין שלי נכנס ויוצא ממנה.
אני מפסיק להצליף בתחת שלה ושולח את ידי קדימה, ללטף את הדגדגן הנפוח שלה. זה כבר ממש מביא אותה לקצה ואני מרגיש איך כל גופה מתחיל לרעוד וזה מגביר עוד יותר את התשוקה אצלי, מביא אותי ממש על סף אורגזמה.
אני מרים את ידי משדיה ומלטף את לחיה, מצמיד את גופי אל גופה ,מקרב את פי לאוזניה ולוחש לה "קדימה חיילת גיבורה שלי, תהני מזה יחד איתי" ומתפרק בתוכה, משפריץ מטחים של זרע עמוק אל גופה.
אני לוקח כמה נשימות כבדות, מרגיש את הרעידות בגופה נרגעות ובעוד הזין שלי מחליק החוצה מתוכה, אני מנשק אותה בלחי, ומשחרר את הקשר מידיה, מביא לה בחזרה את חולצת המדים שלה. היא מסתובבת אליי ואומרת לי בחיוך מבויש "זה היה פשוט עוצמתי, החוויה הכי טובה שהייתה לי מזה הרבה זמן"
אני עונה לה "גם לי... ואשמח שזו לא תהיה האחרונה" ורוכן לנשק אותה. היא נענית ושפתיה נפערות לפני.
זו נשיקה חושנית ומלאת תשוקה באמצע תמונה סוריאליסטית - אנחנו עומדים במיגונית צבאית קטנה, בשעה 5 בבוקר בערך אחרי לילה ללא שינה, היא חשופת חזה ואני עם זין רפוי הרטוב ממיציה ומתנשקים ברגע של קירבה אמיתית אחרי חוויה אינטימית ואינטנסיבית גדולה.
הנשיקה שלנו נקטעת למשמע צליל כריזה עוצמתי "גשם סגול... אני חוזרת גשם סגול... אנחנו תחת התקפת טילים, כולם להתמגן". אנחנו בשוק לכמה שניות, אבל מבינים שתוך כמה רגעים, המיגונית תתמלא בחיילים ישנים למחיצה וחייבים להתארגן במהירות האפשרית.
אני מביא לה את החזייה הסגולה שלה שהייתה זרוקה על הרצפה והיא לובשת אותה במהרה ובנוסף גם מרימה את המכנסיים שיכסו את החוטיני הסקסי שלה שטיפות הזרע שלי הנוזלות מהכוס שלה מכתימות אותו. אני מגיש לה את חולצתה בחזרה והיא ממהרת לכפתר אותה בעוד אני מרים את התחתונים שנרטבים מהזין שלי שמכוסה במיצי גופה ומספיק לסגור את כפתורי המכנסיים בדיוק כשקבוצת החיילות הראשונה נכנסת במהירות למיגונית.
הם נכנסו מהר ונעמדו עם הפנים לפתח ככה שבקושי שמו לב שאנחנו כבר שם עומדים צמוד זו לזה ומיד אחריהן מגיעות קבוצות חיילים נוספות ובסה"כ כ-20 חיילים וחיילות נדחסים במיגונית הזו, מייצרים רעש והמולה רבה, שרק לפני כמה רגעים הייתה המקום הסליזי והשקט רק שלי ושל סתיו.
קולות הנפץ נשמעים מרחוק ולאט לאט כולם מתפזרים וגם אנחנו יוצאים החוצה יחד עם כולם.
אני יודע שמחר אני חוזר הביתה כי הצו שלי מסתיים אז אני אומר לה "תעדכני אותי בפעם הבאה שאת יוצאת הביתה, אדאג לך לבילוי מעניין בסופ"ש" אני אומר לה בחיוך עם קריצה.
היא עונה לי "אני בהחלט אשמח לבלות איתך שוב" בעודה מצחקקת ומתרחקת חזרה עם חברותיה למגורי החיילות.
-------------------------------------------------------------------------------------
ייתכן שהמשך יבוא