השלווה היא חזות הכול.

הנסיכה מתחבאת בפני עצמה והשירים לא עוזרים לי לשחרר אותה.

כי כבלי החרדה מאד חזקים וכובלים את נשמתה לתוך מציאות החיים,

ואולי הכול זאת רק אשלייה ואין לה כלל רצון לצאת מעצמה,

ואולי האביר הוא לא הפתרון והכול מתוזמר אצלו בדמיון.

כי בסופו של יום , כל אחד חי בתוך בועה,  קם כל בוקר ומביט לתוך מראה

מחפש את עצמו בנשמות אחרים, כי הלבד ביחד היא לו דרך חיים.