לפני 7 שנים. 23 ביוני 2017 בשעה 11:08
ברגעים של כאב עולה בי שירה,
כואבת, נוקבת, חודרת לתוך הנשמה.
מילים כמו חשבון נפש, זיכרון העבר, מחילה וכפרה
פתאום ניצבות אל מולך בעוצמה.
כשהתותחים רועמים המוזות שותקות,
אבל שהכאב חודר הן חוזרות ובאות.
אתה הרי משותק במיטה, עטוף בחרדות,
בוכה כמו ילד קטן, ימים ולילות.
כאב איני קובע מי צודק, רק מי נשאר,
מחדד את החדות של רוח האדם
להתבונן ללא הפסק בחלום שנעלם,
עם תובנה שלא תשיגו לעולם.
