עבריה

פרלין​(נשלטת){ש} - אלא אם כן הם כבדים מדי על הנשמה.

רות - אני בעד לנצור זכרונות.
לימים הם מועילים בדרכים שונות.

love69{miz hyde} - להפך ,שירימו,יהנו ,
זכרונות שומר
ולומד
חג שמח
L}{

רות - אנשים מרימים חצאי זכרונות.
זכרונות צריכים להישמר שלמים.

מתוקף אישיותה - רצוי.
לי לא מצליח.
נמחקים בלי COPY.

רות - לפעמים הם חוזרים אחרי שנים.
רסיסים שמתקבצים לזכרונות מלאים.

מישלי - למיטב הבנתי וידיעתי, הזכרונות ה"מלאים" שלנו הם תמיד מקבץ של סובייקיביות שהמוח שלנו "בחר" לזכור.
לטוב ולרע, לעונג ולסבל, לשירותנו או להרסנו.

אנחנו לעולם לא נזכור את תמונת המציאות כפי שהייתה, מבלי שהיא תעבור את המסננת השיפוטית והמפרשת שלנו.
גם אם נראה לנו שהיא מאד מדוייקת ומאד קרובה למה שבאמת קרה, זה תמיד עובר סינון.
גם אחרי שנים וגם אחרי יום...

זו דעתי.

מישלי - זה כ"כ נכון עבורי (ואולי טבעי אצל בני אדם בכלל), שהדרך שמצאתי שנכונה לי כדי להתמודד עם זה, היא פשוט לתת.
אני לא משליכה את הדבר הזה שקשה לי להפרד ממנו, אלא בוחרת לתת באופן מודע ובאהבה.
אם אפשר, אז למישהו אחר שאני אוהבת, שידע להעריך...

ואני לא מדברת על בגד או על חפץ... אני מדברת על הדברים הגדולים באמת.

ולגבי זכרונות, זה כבר סיפור אחר ( :


* אני אוהבת את הבלוג שלך, את הפשטות שלו ואת הניקיון מציניות.

רות - התגובות היו על זכרונות ונמשכתי אליהם.
יום שכזה אפוף זכרונות ולא חפצים.

דברים לא מוחשיים הם הגדולים באמת.

תודה על הדברים.