לפני שנתיים. 14 באפריל 2022 בשעה 5:11
אף פעם לא חיבבתי את ליל הסדר.
ההיסטריה שלפני, תחושת המאולצות, והכבדות שבאה לידי ביטוי גם באוכל.
והנה השנה לראשונה לא נחגוג יחד, וזה מרגיש לי הכי עצוב בעולם.
אלו הרגעים הקטנים הללו שנותנים תוקף לפרידה שחודרים פנימה לתוך הלב ומשם העיניים נעצבות.
תחושה שכל העולם מסתדר לקראת שישי כמו פזאל ואני חלק שלא מתאים לתוכו.
אז לא מנסה להכנס בכוח, בוחר להסתכל לעצב בעיניים ויודע שגם זה יעבור.